"זו הפלוגה שלי, הצוערים שלי. הרגשתי שאני אחראית עליהם"

"היה קור רוח מדהים של המפקדים ושל הצוערים" - כך משחזרת סגן מאיה פלד, מפקדת צוות בבה"ד 1, שיחד עם חיילים נוספים ירתה לעבר המחבל הדורס עד שנוטרל ונהרג. "מי שהיה במקום הנכון פעל כמו שצריך", היא מדגישה ולא מתרגשת מטענות שנשמעות לגבי התנהלות האירוע: "למישהו שלא היה שם ולא ראה בעיניים שלו, קל להעביר ביקורת. אני לא מתרגשת מזה. הצוערים שלי יודעים בדיוק מה קרה".

סגן פלד הייתה באוטובוס כשהבחינה במחבל דוהר לעבר הצוערים שהעמיסו ציוד לתוכו. "הלכתי לשים את המעיל בקדמת האוטובוס, ואז ראיתי את המשאית נכנסת במהירות למדשאה, איפה שהצוערים עמדו", היא נזכרת.

כשהמחבל הדורס נסע ברוורס היא מיד הבינה שמדובר בפיגוע, מיהרה לפעול, וירתה לעברו 15 כדורים: "עמדתי על מדרגת האוטובוס ויריתי לכיוון החלון של המחבל. מהצד השני גם חיפו וירו. היו איתי עוד המון אנשים שסייעו מכל הכיוונים, ובאמת לא הרגשתי לבד לרגע".

באותם הרגעים, מספרת סגן פלד, היא הגיבה בצורה אוטומטית ולא היססה: "זו הפלוגה שלי, אלו הצוערים שלי. הרגשתי שאני אחראית עליהם - וחייבת לפעול", היא מסבירה, ומוסיפה: "אנחנו מאוד מתורגלים ומתודרכים לגבי אירועים כאלה. גם הצוערים שחזרו מפעילות הגנ"ש תודרכו ועברו הכנות מוקדמות לאירועים מהסוג הזה".

במהלך שיחות וביקורים שכבר ערכה סגן פלד אצל הצוערים הפצועים, היא מספרת כי למרות החוויה הקשה, רבים מהם כבר מביעים רצון לחזור בהקדם לפלוגה ולחבריהם. "דבר ראשון שהם שאלו זה אם הם יכולים לסיים את קורס הקצינים. זה ממש חשוב להם", מציינת סגן פלד. "חווינו טראומה - אבל אנחנו כאן אחד בשביל השני".