למה בכלל קוראים לזה מילואים?

אומנם צווי 8 לא חולקו בתקופת המקרא, ומדי ב' טרם היו בשימוש, אך מילואים היו קיימים כבר אז - פשוט לא בצורה שאנחנו רגילים אליה כיום.

"בתנ"ך עבודת מילואים היא הזמן שבו חונכים את הכוהנים בימיהם הראשונים", מספר יעקב עציון, חוקר במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. "אחד ההסברים למקור המילה הוא שנתנו לכוהנים לעתיד כלים, ש'מילאו את ידיהם' - סימן להתחלת עבודה".

2000 שנים חולפות, ובארץ ישראל שולט המנדט הבריטי, שמכנה את הפלוגות שמילאו את החוסרים בשורות הצבא בשם Reserve Forces. ארגוני ההגנה והפלמ"ח, שהיוו את הכוח הצבאי של היישוב היהודי, אימצו גם הם את המילה - "רזרבה".

"בן גוריון, שהיה חובב גדול של העברית", אומר עציון, "התעקש שיקראו לפלוגות עמ"ל - עתודות מילואים". בישיבת מועצת המדינה בשנת 1948 הכריז ראש הממשלה הראשון של ישראל: "למען המצאת כוח האדם הדרוש לצבא, ומתוך שמירה עד כמה שאפשר לבל ייפגע כוח האדם הדרוש לצורכי המשק, החליטה הממשלה להקים עתודות-מילואים שיכונו בנוטריקון בשם עמ"ל".

חזון זה של בן גוריון לא האריך ימים, ואחרי שנות ה-60 המילה "עתודות" הוסרה מדפי המסמכים הרשמיים. "פעמים רבות בשפה העברית", מציין עציון, "משתמשים רק בחלקו השני של צירוף המילים, ולכן האמרה 'צריך לגייס את עתודות המילואים' הפכה תוך זמן קצר ל'לגייס מילואים' - דיבור מהיר ואופייני לצבא. כך זה נשאר עד היום".

ואם כבר מדברים על מילואים, איך אפשר שלא להזכיר את אחד הדברים שמזוהים איתם ביותר, הלא הוא צו 8. ומה משמעות הספרה? הסיפור הפעם קצר בהרבה: מדובר במספר הסעיף בחוק שירות הביטחון משנת 1949. מאז מספר הסעיף בחוק שונה כמה וכמה פעמים, אך שמו של הצו נשאר שגור בשפת כולנו.