המילה הצה"לית החדשה נחשפת לראשונה

לאחר שפתחנו בפניכם את ההצבעה על המילה הצה"לית החדשה, וקיבלנו כ-1,350 הצעות שונות, כינסנו השבוע ועדה מיוחדת כדי לבחור את המילה העברית שתחליף את "אפטר". מתוך ההצעות הרבות והסינונים שהיו בדרך, עלו לשלב הסופי שש חלופות: חָפְשִׁית (חופשית), חֻפְשׁוֹן (חופשון), הֲפוּגוֹן, הֲפוּגֹנֶת (הפוגונת), אַוְרִירִית (אוורירית) וחֹפֶז (חופז).

המילים שעלו לגמר היו 'חופשון' ו'חופז'. המילה חופשון זכתה לאהדה בשל פשטותה, ואילו בהצעה 'חופז' תמכו בשל התחכום שבה. לאחר דיון מעמיק ואף סוער על שתי החלופות, נערכה ההצבעה הסופית, ובה זכתה המילה חופשון ברוב קולות. בין השאר הובא בחשבון שלא פחות מ־465 מציעים שונים הציעו את החלופה הזאת (12% מכלל המציעים) – הרבה יותר מכל שאר האפשרויות.

בוועדה השתתפו שבעה חיילים וחיילות מחילות צה"ל השונים, וחמישה אזרחים – ראש תחום העריכה והמינוח של צה"ל רעות גרוס, איש גלי צה"ל הד"ר אבשלום קור, המזכירה המדעית של האקדמיה רונית גדיש, ראש מדור קשרי קהל של האקדמיה תליק כרמון ודוברת האקדמיה ורד ליון־ירושלמי.

303 מן ההצעות שנשלחו היו בצורת ראשי תיבות, ובהן אחה"צון, אמש"ל או אשמ"ח (אישור שהייה מחוץ למחנה), אמצו"ש (אמצע שבוע), חופש"ק (חופשה קצרה), חופש"ש (חופשה של שעות). 290 אחרות, היו בצורת הלחמים של שתי מילים, למשל: חופצר (חופש קצר), חפזק (חופשת בזק), עתנוח (עת + נוח). 

נוסף על 'חופשון' היו הצעות נוספות שהציעו פונים רבים, ובהן חופשית (220), חופשונית (145), יציאון (114), אחרית (81), קצרה (90), שחרורון (36), אפטר (בניקודים שונים, 25), והיו גם מספר הצעות מקוריות במיוחד,: "לך לך", שמשון (בין השמשות), הורפה (מן "הֶרֶף"), צהלון (מן צה"ל), אֶבְתָּר (מן בָּתַר־).

"בתקופה הקרובה", כך מציינת ראש תחום העריכה והמינוח בצה"ל, רעות גרוס, "יפעלו בצבא להטמיע את המילה שנבחרה ברשומות ובטפסים הצה"ליים, וכעת – לאחר 70 שנות חופשה קצרה באנגלית – יוכלו החיילים ליהנות מכמה שעות של "חופשון" לסידורים ולעניינים אזרחיים – ובעברית!".