יחידי סגולה - הצצה לתפקידים הכי מפתיעים בצה"ל

סופר סת"ם צבאי – "כל האקשן נמצא במשקוף"

אי שם במחנה צריפין, בבסיס הרבנות הצבאית, מסתתר מחסן קטן, ובתוכו שלושת החיילים המרכיבים את "סיירת סופרי הסת"ם". מלאכתו של סופר סת"ם נחשבת למלאכת קודש, והיא עוסקת בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות. "כדי להיות סופר סת"ם צריך לדעת את כל ההלכות כמו שצריך, ללמוד את הכתיבה המסורתית, ולהיות מוסמך לתפקיד באופן רשמי", מספר רב"ט אברהם שושן, המשרת כסופר סת"ם צבאי. בחזקת צה"ל ישנם ספרי תורה בני עשרות שנים ויותר, שהגיעו מכל רחבי העולם. "הטיפול בהם קשה מאוד, אז אנחנו מתעסקים רק בספרים שהם ברי תיקון. גם ספרי תורה חדשים עוברים בדיקה במעבדה שלנו, כדי לוודא שהם תקינים לשימוש", מסביר סופר סת"ם צבאי, רב"ט אור מימון.

לצד ספרי התורה, סופרי הסת"ם הצבאיים עוסקים גם בתיקון מזוזות. מגיעות אליהם כאלף מזוזות בחודש, ותפקידם הוא, בין היתר, לוודא שהאותיות אינן מחוברות (דיבוקים באותיות), שהקלף הוכשר ע"י הרבנות הצבאית, ושלסופר יש תעודה בתוקף. "אחת לכמה שנים, רב של אחד הבסיסים מחליט לבדוק את כל המזוזות, אז פותחים אותן ומביאים אלינו לבדיקה. אנחנו מקבלים מהרבה מאוד בסיסים. לפעמים מגיעות אלינו מזוזות חסרות תקנה, שנרטבו או שהקלף כבר מתפורר וכל הדיו התפשט, אלה כבר לא ברי תיקון וישר הולכים לגניזה", משתפים אברהם ואור. "המקצוע דורש הרבה עדינות. יש לנו פה סכיני מנתחים, עטים דקים ונוצות לכתיבה. גם הטעויות הכי קטנות יכולות לפסול את הקלף", ממשיך אברהם. בימים אלה, סופרי הסת"ם הצבאיים נמצאים בעיצומו של "מבצע משקוף", שבמסגרתו הם מקבלים מאות ואלפי מזוזות לתיקון בכל שבוע. "זה מבצע בסדר גודל ענק, כך שעכשיו כל ה'אקשן' נמצא במשקוף", מתלוצץ אברהם.

השירות הצבאי כסופר סת"ם מספק מיומנויות וניסיון רבים עבור אלה שרוצים להמשיך ולעסוק בתחום עם השחרור. "המשפחה שלי עוסקת בסת"ם כבר מספר דורות, והם אלה שהעבירו לי את ההכשרה. אני נשוי פלוס ילדה, והחלטתי לתרום לצבא בתחום שאני הכי טוב בו. כל הקרובים שלי התגייסו, ואני מאמין שמי שלא מצליח לייצר את ה'תורתו אמנותו', צריך להתגייס לצבא. לשמחתי הצלחתי לשלב בין שניהם. ספר תורה שהגיע ותיקנתי אותו – אין אושר גדול מזה כיוון שאתה מזכה את החייל לברך על ספר כשר. מסביר אברהם. 
״בנוסף,״ מסביר אור, ״ראוי לציין לשבח את המתנדב שלנו שמשרת במעבדה, שכבר עבר את שנות ה60 לחייו. יש לו ותק עצום במקצוע, ועל אף שחלה בשנה האחרונה בסרטן ועובר טיפולים להלחם במחלה, הוא עושה השתדלות להגיע למעבדת סת"ם כל יום. אנו מתייעצים ושואלים אותו שאלות על כל נושא, ובשבלנו השקעתו במקצוע והנתינה שלו בדבר שהוא מאמין בו, זה לימוד גדול עבורנו״ סיכם אור.

קונדיטורית צבאית – "כולם יודעים מי אני"

החיילים ברי המזל שבינינו, שובצו ככל הנראה בבסיס שיש בו קונדיטור צבאי. חסרי המזל יופתעו לגלות כי קיים בכלל תפקיד כזה בצה"ל, ועל אחת כמה וכמה שהמשרתים בו הם בעלי תעודת קונדיטור, ואופים את מיטב הקינוחים על בסיס יומיומי. לתפקיד ניתן להגיע דרך פרוייקט ״שף צעיר״ שמוביל מערך המזון הצה״לי.  "מהרגע שהגעתי לפה, לא מפסיקים לדבר עליי. כל החיילים בבסיס יודעים מי אני", צוחקת רב"ט אופל כהן, המשרתת כקונדיטורית צבאית במחנה רעים. "כמעט בכל ערב אנחנו מכינים משהו מתוק. החל מפאי תפוחים ועוגות בחושות, דרך סופלה שוקולד וכלה בספינג' לכבוד חנוכה", מוסיפה. החיילים בבסיס מוזמנים להציע הצעות לצוות המטבח, ולבקש בקשות מיוחדות לקינוחים, ונענים בחיוב פעמים רבות. "זה נחמד שהם באים לארוחת ערב, ופתאום מקבלים משהו מתוק ומיוחד. גם אם אני בטוחה שהכול יצא לי גרוע, החיילים תמיד באים אליי ואומרים: 'את לא נורמלית, את מלכה!', וזה עושה לי טוב", מספרת אופל. יום שישי הוא השיא של השבוע, בו כולם נמצאים בעמדת האפייה, ואופים חלות שבת, לחמניות ועוגות. אז אופל מכינה באופן קבוע את מנת הדגל שלה: עוגיות שוקולד מושלגות, אשר הפכו כבר לשם-דבר בבסיס.

את המאפים הריחניים והעוגות מעוררות-התיאבון, אופל למדה להכין במהלך שנת לימודיה בתכנית צעירות לפני שירות (צל"ש). "זה כמו במסלול רגיל של לימודי קונדיטוריה, ומסיימים את המסלול עם תעודת קונדיטור. עברתי שם את כל ההכשרה המקצועית לתפקיד", נזכרת אופל. "יש לי עסק משלי, בו אני מוכרת קינוחים מהבית. כשאני מכינה בבית זה בכמויות הרבה יותר קטנות, בצבא אני אופה לפעמים לאלף איש. גם העובדה שכל הקינוחים במטבח הצבאי הם פרווה, זה אתגר בפני עצמו. בבית יש לך את כל המצרכים שאת רוצה, ופה את צריכה להסתדר עם מה שיש, ולאלתר. זה מאוד כיף לעשות בצבא משהו שאת נהנית לעשות גם באזרחות, וברור לי שאני אעסוק בזה גם בעתיד!",  מוסיפה.

חזאי צבאי – "לא יורים בלעדינו"

תופתעו לגלות, שדווקא תחום זה, שכביכול רחוק מאין כמוהו מכל מה שקשור בלחימה, הוא הכרחי לתפקוד חיל התותחנים. מסתבר, שהפגזים הנורים מתוך התומ"תים (תותח מתנייע), מושפעים מאוד ממזג האוויר בסביבתם, ושכמעט בלתי אפשרי להעריך את נקודת הפגיעה המדויקת שלהם, ללא תחזית מזג האוויר. "אנחנו מוצאים את מזג האוויר בדרך כלל בין כ-200 מטר ועד כ-14 ק"מ, וברדיוס של 30 ק"מ", מסביר סמל אוהד ברנהולץ, המשרת כחזאי צבאי בגדוד עיטם (611) בחטיבת האש 282. "אי אפשר לכוון פגז בלי לדעת קודם את מזג האוויר בשכבות הגבוהות, ולכן לא יורים בלי ההערכה שלנו", מוסיף.

מערכת החיזוי היא למעשה סוג של משאית, שיש בתוכה מחשבים וכיסאות- כמעין משרד נייד. צוות החזאים נוסעים במשאית לנקודה המתאימה ביותר לאיסוף הנתונים, ומתמקמים בה. אז חברי הצוות מנפחים בלון ענק בגז הליום, ומחברים אליו את מכשיר המדידה. כשאלה מגיעים לגבהים, הם מעבירים למערכת שנמצאת במשאית את נתוני מזג האוויר מכל שכבת גובה, הכוללים בין היתר את לחץ האוויר, הטמפרטורה ואחוזי הלחות באוויר. "לאחר מכן אנחנו מבצעים סינכרון בין המערכת שלנו לזו שאחראית על כיוון הפגז, והן מחשבות יחד את הזווית המדויקת", מפרט אוהד. "בשגרה יש לנו הרבה תרגילים של התותחנים, לצד טיפול יומי למערכת, שכולל ניקוי ובדיקת תקינות. בזמן מתיחות או מלחמה, הצוותים שלנו מגיעים עם המשאיות לשטח ומחשבים את מזג האוויר בערך אחת לשעתיים, כדי שיהיה לכוחות את המידע הכי עדכני", ממשיך.

כיום משרתים בצה"ל כ-26 חיילים כחזאים צבאיים, המחולקים לצוותים בצפון ובדרום הארץ. חלקם ימשיכו ויעסקו בתחום לאחר השחרור. "השירות נותן כלים מקצועיים למי שרוצה להמשיך בתחום, ויש אנשים שבאמת הולכים אחרי הצבא ללמוד חזאות. אני מרגיש הכלים שרכשתי בשירות יעזרו לי באזרחות, ואני שוקל להמשיך בכיוון הזה", מספר אוהד. "העבודה שלנו לא כל כך שונה מזו של חזאי אזרחי. ההבדל העיקרי הוא שאנחנו בודקים את הנתונים של ההווה, והחזאים האזרחיים לוקחים נתונים ממדינות אחרות ומשערים מה יהיה מזג האוויר בעתיד", מסביר.

אוהד משרת בצוות החזאים שבמחנה שומרון (מחנה צאלים), שמצורף לסוללת תותחנים. "הרבה פעמים יש רוח וגשמים, והתחזית שלנו קריטית להפגזה. אנחנו ארבעה חזאים בצוות, וכולנו מאוד מחוברים אחד לשני. החלק הכי מספק בתפקיד, זה לראות שהפגז פגע בול במטרה, ואז המשתתפים בתרגיל ניגשים אלינו ואומרים: 'כל הכבוד, פגענו בזכותכם!'".