"הצבא מוכן למלחמה, משאבי האימונים הוגדלו. אנחנו עושים הרבה לטובת תיקון הליקויים"

רמ"ט זרוע היבשה, תא"ל אורי גורדין, השתתף היום בדיון הוועדה לביקורת המדינה בנושא מוכנות צבא היבשה למלחמה בכנסת, והגיב לדברי נציב קבילות החיילים, אלוף במיל' יצחק בריק.

"הצבא מוכן למלחמה", הדגיש תא"ל גורדין, "המפקדים מלמעלה עד למטה מעידים שהם כשירים למלחמה. תר"ש גדעון הוא בשורה גדולה לצבא היבשה - השקענו תקציבים גדולים ביחידות היבשה, אומנם, עדיין לא מספיק, ויש עוד במה לטפל, אבל אנו עושים הרבה לטובת תיקון הליקוים".

תא"ל גורדין הבהיר כי הצבא לא נמנע מביקורת: "צה"ל מבוקר מאוד, מבפנים ומבחוץ. בצבא מסכימים עם חלק מדברי בריק, כמו הפערים בכוח האדם והפערים במשאבים וקיימת התייחסות מלאה לדוחות".

"בכל הקשור לדו"ח המבקר", המשיך רמ"ט זרוע היבשה, "הגדרנו כשירויות, דיפרנציאליות באימונים וגרף יציב של יחידות המילואים". לדברי תא"ל גורדין, משאבי האימונים הוגדלו והוקם ביה״ס לפו״ש, שהעלה את מספר את תרגילי היחידות, אך עדיין חסרים משאבי מילואים: "הייתי רוצה לראות אותם מתאמנים יותר".

בתגובה לדברי נציב קבילות החיילים, לגבי השימוש בסמארטפונים ברחבי הצבא, אמר תא"ל גורדין: "מפקדים משתמשים בוואטסאפ, כמו כולנו, זאת המציאות בימינו, אך לא מורידים פקודות בוואטסאפ ולא מתאמנים עם הסמארטפונים. זאת פקודה של הרמטכ"ל".

"צבא היבשה ענק", הזכיר ראש מטה זרוע היבשה, ופנה לחברי הוועדה: "אנו פועלים לשימור הנורמות והחזרה מחריגות בנורמות. אתם מוזמנים לבקר בימ"חים. יש פערים בכל ימ"ח ונדרש תקציב גדול יותר. הכשירות של הרק״ם עלתה משמעותית. למרות קיצוץ גדול בכוח האדם, עלתה כמות הנגדים בימ"חים".

כיצד מאמן צה"ל את לוחמיו לקראת כל תרחיש?

רבות דובר על תפיסת האימונים הנוכחית בצה"ל. הלוחמים והמפקדים חווים בשנת 2018 אינטנסיביות מוגברת בתקופות התרגול, התנסות בתרחישים מקיפים ויכולות מבצעיות מותאמות לקרב העתידי. עקרונות האימון המובילים את התפיסה החדשה נקבעו בזרוע היבשה ומטרתם לחזק את יכולת הלוחמים לרמה הגבוהה ביותר כדי להתמודד עם כל תרחיש שיידרשו לתפעל.

"בשנת 2018 התרגול הוא בסימן מוכנות למלחמה", מסביר רע"ן אימונים בחטיבת ההדרכה של זרוע היבשה, סא"ל יוסי פנסו, "העקרונות המובילים אותנו הם גם בסימן תרחישים עליהם נידרש להתאמן, וגם בסימן חיזוק הכשירות ברמות הממוקדות ביותר - מהלוחם הבודד ועד אימון הפלוגה. זאת לצד הפעילות המבצעית הענפה שנעשית לאורך כל השנה".

כפי שמציין סא"ל פנסו, תקופות האימון האחרונות וגם אלו שעוד יבואו, מתאפיינות בקווים מנחים ברורים שהוכתבו מראש על ידי מפקד זרוע היבשה, אלוף קובי ברק. "הכרת התרחישים איתם נתמודד מאפשרת לנו להתאים את שיטת האימון על פי הנדרש", מדגיש רע"ן האימונים, "למשל, עד היום צה"ל שם דגש בתנועה ארוכה אל היעד ואימוני התקיפה ביעד עצמו היו יחסית קצרים, כעת אנחנו משנים את היחס הזה ומתאמנים בתרגילים ארוכים כשמיומנויות התקיפה עומדות במרכז".

לדבריו של סא"ל פנסו, ישנן יכולות רבות שמחייבות רמת כשירות גבוהה למצב חירום: "יכולת מרכזית כזו היא היכולת לתפקד מרמת הלוחם ועד רמת המפקד במצב חושך, ועל כן 40 אחוז מהתרגילים מתקיימים מעתה בשעת לילה".

שיטת האימונים 17:17

תפיסת ה-"17:17" - 17 שבועות תעסוקה מבצעית ולצידם 17 שבועות של אימון, היא עיקרון מנחה מרכזי בתרגול הצה"לי הנוכחי. "זו הבשורה המרכזית בכל נושא האימונים, משום שהיא מגדילה את היכולת לעסוק בריבוי כשירויות החי"ר", מסביר סא"ל פנסו. "מדובר בתוכנית חסרת תקדים, שפועלת באופן הדרגתי ושמה מיקוד גדול הרבה יותר על הכשירויות של הפרט והפלוגה. לחייל יש שבוע להתאמן על הנשק האישי שלו, אחריו הוא עובר לשבוע של התמקדות במקצוע, הפק"ל, ורק לאחר מכן הוא עובר לתרגיל ברמת המחלקה וכן הלאה. זה מאפשר תשומת לב אדירה לפרטים הקטנים ביותר שיכריעו בתרחישים קריטיים".

בנוסף, תרגילים בכלל צה"ל, דוגמת "אבן הראשה", שהביא תרחישי מוכנות לחירום ברמה הקרובה ביותר לזו שנידרש, מאפשרים שיפור בשגרה, בחירום ובמלחמה. גם אימוני כוחות המילואים גדלו באופן משמעותי על מנת להגדיל את כשירות המערך, תרגילי פרט לחיילי המילואים בנוסף לתרגילי גיס שנערכים בהיקף של עשרות חטיבות. היקף כוחות המילואים בתע"ם הוכפל על מנת לאפשר שגרת אימונים יעילה גם לכוחות הסדירים שאינם נמצאים בתקופת הקו.

מתיחת הפנים הגדולה של בסיסי צה"ל

באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה מדברים על מהפכה של ממש בתחום התשתיות, ומציינים מספר פרויקטים מיוחדים ששמים את המעטפת הסביבתית של החיילים במרכז, ומובילים לשינויים רציניים.

המושג "בית חם" מקבל משמעות חדשה דרך פרויקט רחב היקף בשווי 120 מיליון שקלים, שנועד לבנייה ושדרוג המרפאות וחדרי האוכל בכל הבסיסים - פיקוד העורף, פצ"ן, פקמ"ז, בהל"ץ ועוד מקומות נוספים רבים ברחבי הארץ, ושיפוץ המגורים במחנות הקבע. 

17:17

צעד נוסף נוגע למחנות האימונים. במסגרת הפרויקט משפצים את הבסיסים האלו מהיסוד, כאשר הראשונים שופצו במרחב רמת הגולן ע״י מנהלת ״דרך אחרת״. במסגרתה בכל מחנה אימונים יהיה את כל הציוד ההכרחי לפעילות ויתבצעו שיפוצים שיבטיחו מים חמים, מיזוג וקורת גג נאותה לכל חייל. זהו שיפור מקצה לקצה בחוויית התרגול.

לצד התהליכים הללו, באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה מציינים שינויים ושיפורים נוספים, עליהם עמלים כל העת באופן שוטף: מהקמת מטווחים משופרים, דרך מעבר בסיסי ההכשרות לנגב והחלפת הצורך בשמירות באמצעות מענה טכנולוגי של מצלמות חדשניות ועד לשיפור האבטחה.

אלו השינויים שחלו ביחידות מחסני החירום של צה"ל

בשנים האחרונות בחטיבת הלוגיסטיקה החליטו לבצע שינוי ולצאת בפרויקט חדש, שמטרתו לשפר את המעטפת, התפעולית והמנהלתית, שמקבלים המשרתים ביחידות מחסני החירום (הימ"חים), ולהעלות את רמת הכוננות. יחידות מחסני החירום (הימ"חים), הן היחידות שתכליתן המבצעית היא לדאוג שהציוד, האספקה, כלי הנשק וכלי הנשק יהיו כשירים מוכנים למצב חירום ולגיוס אנשי מילואים - בכל עת. "ניקינו את כל המחסנים מציוד בלאי, ודאגנו להיפטר מכלים ישנים ולא תקניים - ממש כמו סדר פסח אחד גדול", הדגיש ראש פרויקט הימ"חים, אל"ם חיים אזולאי .

"בימ"ח נמצאים כל האמצעים הנדרשים לקיום חטיבה", מפרט אל"ם אזולאי. "החל מציוד לוגיסטי כמו קיטבגים, דרך ציוד אופטי ותחמושת ועד כלים כבדים כמו טנקים. אין לדעת מתי נזדקק לציוד ולכן הוא תמיד זמין לשימוש - מוכנות היא שם המשחק".

דלתות מחסני הימ"חים לרוב נעולות ושמורות בקפידה, אך בשעת גיוס בחירום לאנשי המילואים הציוד כבר מחכה מוכן. "חיילי היחידות נמצאים עם הציוד שלהם כל הזמן, אך אצל אנשי המילואים זה קצת אחרת - הם מגיעים ישירות מהבתים שלהם", אומר אל"ם אזולאי, "בשעה כזו אין זמן לבזבז. כל אפוד, נשק וקסדה מוכנים לפעילות, והכל ערוך בצורה כזו שהחיילים יוכלו לקחת את כל מה שהם זקוקים לו הכי מהר ולצאת לשטח".

השינוי בימ"חים סובב סביב שלושה תחומים: הראשון הוא שיקום ומיסוד התשתית התפעולית. תחום נוסף הוא רכש אמצעים כמו רכבים חשמליים חדשים, מלזגות ורכבי אחזקה, ריהוט, מזגנים ניידים, תאי שירותים וכלי עבודה ייעודיים לגורמי התקשוב והטנ"א, והתחום האחרון הוא תוספת תקני כוח אדם ושיפור תנאי השכר.

לא ניתן לשים בצד את השיפור שנעשה בתשתיות, מדגיש אל"ם אזולאי, "פתחנו מעבדות לתקשוב, לנשק ולמכשור אופטי, בנינו אולמות מסודרים לעבודה, רכשנו נשקיות חדשות ועסקנו בשיקום משטחי אחסנת רכב ורק"ם, שיקום סככות לאכסון כלי רכב, סלילת כבישים ותגבור משמעותי של מערך האבטחה".

כוח אדם והתייעלות

במסגרת התר"ש, בוצעו מהלכים משמעותיים בכלל מערכי השירות, במטרה לשמר את כוח האדם האיכותי בצה"ל: החל מודל שירות הקבע החדש ובתוכו תהליך ההצערה, טיפול בשכר הקבע הראשוני ומימוש הסכם הנגדים וגדל מספר הקצינות בתפקידים בכירים.

במקביל נמשכת התוכנית למימוש קיצור שירות החובה ל-32 חודשים לגברים. במסגרת תוכנית זו, בוצעה התייעלות בשירות החובה, קוצרו וטויבו משכי ההכשרות והורחבה תכולת סעיף 16-א' למשך שירות הנשים בצה"ל, תוך מגמה לשלבן במקצועות נוספים.

במסגרת צעדים לטובת החיילים המשרתים וחיזוק הלוחמים, הוגדרה תפיסת מיהו לוחם, הכוללת תעדוף מובהק ללוחמי החוד. לצד זאת עודכנו דמי הקיום לחיילי החובה וניתנה האפשרות להחתמת לוחמים לקבע ביחידות נבחרות.

נמשכה פעילותה של "קרן המלגות להעצמת חיילי החובה", במסגרתה זוכים חיילים משוחררים, לוחמים וחיילים מאוכלוסיות מיוחדות, לסיוע במימון לימודים אקדמאיים או מקצועיים.

בנוסף, נמשך מהלך לניפוק אמצעי לחימה חדשים ללוחמים, על מנת לספק להם ציוד אישי ומותאם לכל משך השירות. 

בשנת 2017, הושק כרטיס הכוכבים, אשר מספק למלש"בים סכום כספי לרכישת ציוד אישי לקראת הגיוס.