נאום הרמטכ"ל המלא בטקס סיום קורס המכללה לביטחון לאומי

"הביטחון הלאומי נועד לאפשר את קיום האומה, ויותר מכך לאפשר את קיומה לאורך זמן, באופן בטוח, מכבד וערכי. הכוח הצבאי איננו המרכיב הבלעדי בביטחון הלאומי, אך הוא ללא צל של ספק, החיוני, ההכרחי והמרכזי ביותר. מיום שדרך על אדמת ארץ ישראל החלוץ הראשון, הלכה המדינה והתפתחה, והיא תופסת מקום של כבוד במשפחת העמים, בזכות – המדע והטכנולוגיה, החקלאות והתעשייה, התרבות והחינוך. חלק גדול מכך יש לזקוף לזכותה של מערכת הביטחון, קהילת המודיעין וצבא ההגנה לישראל.

מיום הקמתו, צה"ל מגן על המדינה ועל העם, מסייע לתהליכי הצמיחה והשגשוג, ותורם לכלכלה באופן ישיר ועקיף. ביטחון ויציבות הם הדפנות שמגינות על גלגלי הכלכלה ומאפשרות להם לנוע בחופשיות. אין סוף מחקרים מוכיחים את הקשר הברור; ככל שגדלה רמת הביטחון, רמת הסיכון ואי-הוודאות קטנה, היכולת וההזדמנויות להשקעה גדלות, והצמיחה עולה. יתרה מזאת, צה"ל עצמו הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של מדינת ישראל. הוא קטר הדוחף אחריו מאות קרונות של תעשייה כבדה ותעשייה עתירת טכנולוגיה, של מפעלים וחברות התומכים בתהליכי הייצור, האחזקה והתפעול בצה"ל, ומשפיע על המשק הישראלי מקצה לקצה - מספק מקומות עבודה, ולוקח חלק בפיתוח הפריפריה הגאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל.

תרומתו של צה"ל לכלכלה מוכחת, אך דווקא בתרומתו הערכית והחברתית אני מבקש להתמקד. צה"ל הוא ארגון הסטארט-אפ הגדול ביותר במדינה, ואולי אחד הגדולים בעולם. סטארט-אפ לפיתוח כח אדם וקהילה בדרכים ובשיטות ייחודיות. זהו ארגון אשר מקבל בשעריו טור ארוך של בני נוער, הבאים משכבות אוכלוסייה מגוונות, ונותן לכולם הזדמנות שווה להתפתח, איש איש בהתאם ליכולותיו. מקום המגורים, ההישגים הפורמליים בהשכלה, דת, עדה וברוב המקרים המין, אינם נשקלים כשמציעים לחייל או לחיילת מסלול מקצועי או פיקודי. פתוח בפניהם מגוון רחב של אפשרויות.

אנו אומרים להם: לא משנה מאין באתם, אנו מאפשרים לכם בחירה רחבה, גם אם לא מלאה. אנו מלמדים, חונכים, מטמיעים בכם נורמות של ארגון משימתי וערכי, ומעודדים אתכם להצטיין. ואכן, הניסיון מלמד, שמעבר לשוויון ההזדמנויות, מתרחשים בצבא מספר תהליכים מיוחדים וייחודיים: במקרים רבים השירות הצבאי חושף ומגלה באנשים תכונות אשר בלטו פחות עד לשלב זה. חיילים המתפקדים כחלק מצוות ותחת לחץ, מגלים יוזמה ותושייה, כושר ביצוע, ויכולת ניהול ופיקוד, מתבלטים, זוכים להכרה ולהוקרה, מסומנים ומקודמים. אלו תכונות אשר לא פעם אינן נחשפות במסגרות החינוך המסורתיות, והשירות הצבאי יוצר תנאים ותמריץ המעודד תכונות אלו לפרוץ ולבוא לידי ביטוי. ניהול, פיקוד, כושר ביצוע ומנהיגות הן סוג של אינטליגנציה, והראשון לזהות בעצמו את קיומן הוא החייל, ומיד לאחריו, סביבתו ומפקדיו.

עובדה זו מובילה לתופעה נוספת בייחודה – והיא תחושת הביטחון העצמי שחיילים ומפקדים מפתחים. האתגרים והניסיון שצובר חייל ומפקד בצבא, ההישגים שהשיג בכוחות עצמו או כחלק מהקבוצה, היכולת להוביל משימות ולהפגין מנהיגות, מעלות אצלו את תחושת המסוגלות האישית, מזקיפים את קומתו, וממשיכים עמו גם כשהוא יוצא משערי הצבא כפי שנכנס אליו. מדינה שאנשיה התנסו באתגרים והתגברו על קשיים, תפקדו כחלק מצוות, הניעו אנשים, הוציאו לפועל משימות, חלקן ברמת סיכון גבוהה, והתנסו במנהיגות, היא מדינה שכל העת מוזרקת לה אנרגייה רעננה בדמות אנשים עם ביטחון עצמי, שיוזמה, תחושת מסוגלות, יצירתיות והעזה הם הקוד הפנימי שאליו הורגלו.

בראיה לאומית - זוהי תופעה שלא ניתן להמעיט בחשיבותה. ואם לא די בכך, הרי שמעבר לתכונות הנחבאות שצה"ל מסייע לחשוף ולהרים מעומק האישיות, לרבים מחייליו, צה"ל מקנה ידע מקצועי איתו הם יוצאים לחייהם האזרחיים. במקרים לא מעטים, בשערי הכניסה לצה"ל עומדים נערים ונערות שחוו חוסר מיצוי ואכזבה טרם השירות, ומקבלים הכשרה מותאמת, אשר בעקבותיה מגיעה התנסות מעשית, חוויית הצלחה והובלת משימות באופן אישי.

אחת הסיבות שבגינה מדינת ישראל מובילה ביזמות בכלל, ובסביבת החדשנות בפרט, היא התופעה האנושית-חברתית הנוצרת מעצם קיומו של גיוס החובה החל בישראל. בלי משים, מתוך הכרח ביטחוני, נוצרה תופעה ייחודית בדמות הכשרת המונים, שאין כמוה - הכשרה למנהיגות צעירה ונועזת, עם ניסיון ביצועי, מבצעי ומודעות טכנולוגית מתקדמת, תוך מימוש אחריות רבה המונחת על כתפיים צעירות, ולא פעם במצבי קיצון הכרוכים בחיים ומוות. משאב אנושי זה, שהחברה הישראלית התברכה בו, הוא בדיוק המשאב שנמצא במחסור בכלכלה העולמית, ואם היינו מוציאים את מודל "צבא העם" מהקשרו הישראלי, היו הכלכלה והחברה בישראל מאבדות נכס משמעותי.

כל התהליכים הללו מובילים לתופעה נוספת, חשובה ונדירה – אינטגרציה מואצת וניידות (מוביליות) חברתית. השירות הצבאי מטשטש את הגבולות שנוצרים בין חלקי הארץ, בין ערים ושכונות ובין מעמדות ואוכלוסיות. השירות הצבאי מוחק את שבילי האש בין מגזרים, עדות, רמות השכלה ומצב כלכלי-חברתי. השירות הצבאי מחבר ומאחד, ויוצר לכידות חברתית גבוהה, שאין חברה ומדינה שלא היו שואפות אליה ולא היו מציבות אותה כיעד. מי שלחם במשך שלוש שנים כשלצדו חברים מכל שכבות העם, מי שתפקד בצוות הפיתוח, במדור או בענף ביחד עם חיילים ומפקדים מכל המגזרים, ומי שבעצמו פיקד על אוכלוסיות כל כך מגוונות, אינו יוצא משערי הצבא כפי שנכנס. זהו אדם אחר – סובלני, פתוח, מכיל, ומעודד שונות, גיוון ורב תרבותיות.

החייל שהגיע מהפריפריה הפך למח"ט, המפקד עם הציונים הממוצעים בתיכון התגלה כקצין מוכשר והתקדם, החיילת שחשבה שאיננה מוכשרת דייה, מפצחת כיום סוגיות טכנולוגיות מורכבות, וזה שבעבר לא שרד במסגרות השונות, הצליח לסיים שירות משמעותי ומלא. שוויון ההזדמנויות, הממלכתיות, וגילוי התכונות אשר פורצות בעידוד השירות הצבאי, הופכים את צה"ל למאיץ המוביליות הגדול ביותר במדינה, ולתופעה ייחודית בראיה עולמית. על שום כך, ובזכות כל אלו, צה"ל הוא תופעה ייחודית, תופעה לאומית, השייכת לעם, שתרומתו לחברה, לכלכלה וכמובן ומעל לכל לביטחון, יוצאת דופן.

ואם לא די בכל אלה – יש בצה"ל עוד דבר, דבר משמעותי, המהווה נכס לביטחון הלאומי ולחברה – צה"ל מחזק את הזהות וההזדהות של המשרתים בו עם המדינה ועם ערכי העם היהודי, מבצר את עקרון הממלכתיות והדמוקרטיה, מבליט את ערכי היסוד של אמת ויושר, הגינות ועזרה הדדית, ומעל לכול מלמד מהי השתתפות בדבר הגדול ממך וממני. אדם אשר תרם למדינה שנתיים או שלוש שנים, ארבע או שש, חש שייכות והזדהות, שהן אבן יסוד בעוצמתה של מדינת ישראל. עם חפץ חיים רוצה וחייב לטפח תכונות מסוג זה, ומדינה המתמודדת עם אתגרים ביטחוניים וחברתיים חייבת לעודד תכונות מסוג זה.

צה"ל, אשר, מכניס בשעריו חיילים מכל השכבות והמגזרים, מודה להם ביום השחרור, נפרד ומצדיע להם בהערכה, כשהם מנוסים יותר, בטוחים יותר, מצוידים בתכונות חיוניות לחיים, מזדהים יותר עם מדינתם ומאמינים מאוד בעצמם. צה"ל הוא תנאי לקיום המדינה, אך השפעתו מתבטאת גם בתרומתו לחברה, לכלכלה ולערכי המדינה, וזהו חלקו הכולל בביטחון הלאומי. גם לארגונים האחרים, המיוצגים כאן היום על-ידי בוגרי המכללה, תכונות דומות, ומעבר לתרומתם הביטחונית, השפעתם בממדים האחרים גדולה ונוכחת.

קציני צה"ל – זהו צבא ההגנה לישראל, ואלו החיילים אשר בעוד רגע תחזרו לפקד עליהם. בוגרים יקרים, קצינים ואזרחים כאחד – משימתכם מקפלת בתוכה שליחות, אתגר, זכות וגאווה עצומה. אתם יוצאים משערי המכללה עם תובנות חדשות ויכולת ראייה רחבה על רוחב היריעה. אמנם אלו מילות סיכום, אך המסע שלכם לא תם. טקס זה אינו אלא נקודת זינוק מחודשת: המשיכו ללמוד, לחקור, לשנות ולהשתנות. זהו הלקח המרכזי משנה זו – לימדו ובצעו, הציבו חזון והיו מעשיים. המשיכו במרץ בעשייתכם, ואני משוכנע שימשיכו לעמוד לצדכם, כפי שעשו עד היום, היקרים לכם מכול – בני המשפחות. אני מבקש להודות לבני ולבנות הזוג, לילדים, להורים ולכל מעגלי המשפחה התומכים, המסייעים והמחזקים. התמיכה שלכם הייתה מהותית לאורך כל הדרך, והבוגרים יזדקקו לה בדרכם החדשה.

I wish to extend a special thank you to the International fellows – your presence here with us is a testament to the strong friendship between our countries. Good luck to you.

סגל המכללה והמרצים – גם לכם מגיעה הערכה רבה. על היותכם אבן שואבת למקצועיות ומעיין של ידע. השקעתם בשנה זו מאמץ רב. אני מודע לו ומעריך זאת. יש לכם חלק משמעותי בעיצוב דמותם של בכירי מערכת הביטחון אשר עומדים להשפיע על הביטחון הלאומי - יישר כוח.

תודה רבה למפקד פיקוד הצפון האלוף אמיר ברעם, אשר פיקד על מחזור זה במחציתה הראשונה של ההכשרה, והערכה רבה לך האלוף איתי וירוב. ניסיונך וכישוריך הם נכס יקר לחניכים. אני מודה לך ולכולכם על שהעמדתם לנו ולמדינת ישראל דור נוסף של בכירים, דור חושב ומעשי, דעתן ותכליתי.

בוגרי מחזור מ"ו -
אתם חבורה משובחת,
אני מברך אתכם,
אני סומך עליכם,
אני מצפה מכם,
ואני גאה בכם".