ארבעה מינים - ארבעה פיקודים

פיקוד הדרום  

365 הימים האחרונים בעזה היו שונים בתכלית מ-365 הימים שקדמו להם. דבר עליו כמעט כל חטיבות החי"ר שהגיעו לתפוס שם קו יכולות להעיד, וללא היסוס - אין ספק שמדובר בגזרה שונה מכל אחת אחרת, הן בעצימותה ונפיצותה והן בהשלכות שעלולות להיגרם מחוסר עירנות מינורי או מטעות אחת קטנה.

ניסיון הפיגוע של ארבעת המחבלים הוא עוד הוכחה לכך שהאויב מנסה ועוד ינסה לפגוע, אבל העוצמות שהוא יפגוש מנגד, ורמת המוכנות שהוא ייתקל בה - הן קטלניות

אחת מהדוגמאות הבולטות ביותר לאותן השלכות התרחשה למעשה רק לפני חודש, כשבאמצע הלילה מצאו עצמם לוחמי גולני והתצפיתניות בחמ"ל האוגדתי מסכלים את מה שיכול היה להיות הפיגוע הגדול ביותר מאז צוק איתן.

"ניסיון הפיגוע של ארבעת המחבלים הוא עוד הוכחה לכך שהאויב מנסה ועוד ינסה לפגוע ולחדור, אבל העוצמות שהוא יפגוש מנגד, ורמת המוכנות שהוא ייתקל בה - הן קטלניות", מצהיר סמח"ט דרומית באוגדת עזה, סא"ל גדעון אליאסטם, "עשינו לא מעט שינויים בכוח והגענו למצב שחמאס צריך לחשוב פעמיים לפני כל פעולה שהוא ינסה לבצע כאן".

את הבסיס לדבריו של הסמח"ט ניתן לאתר בין דפי גאנט האימונים השנתי של פיקוד הדרום, אשר לצד התרג"דים, תרח"טים והתראו"ג נמצא בשנה האחרונה סוג חדש לגמרי של אימון - 'בוחן פד"ם'.

"את הבוחן יצרנו לאחר למידה משמעותית ומדוקדקת של פעולות האויב, ומתוך הרצון להכין כל כוח שיידרש לפעול כאן בשעת חירום לאתגרים שצפויים לנו במערכה הבאה", מסביר הסמח"ט, "מדובר למעשה בפורמט שמעמיד כל יחידה במרכזו של תרחיש מבצעי אחר. לאורכו הם נבדקים על דרך ההתמודדות שלהם בסיטואציה, חשיבה מחוץ לקופסה וביצוע המשימה. בצורה הזו ברגע שהכוחות מגיעים אליי לתע"ם הם כבר יודעים בדיוק מה מצופה מהם - הרבה יותר מבעבר".

ובהחלט, בכל תפיסת קו שהתקיימה היה ניתן לחוש בהבדל, אפילו בתפקוד תחת מצבים רגישים שכבר מוכרים לאוגדה, כמו הפרות הסדר האלימות בימי שישי.

"כבר למעלה משנתיים שאנחנו נמצאים עמוק באירועי 'שומרי הסף' שמפגישים אותנו עם אלפי מתפרעים חמושים במטענים, צמיגים בוערים ובקת"בים ממש על הגדר", הוא מספר, "בהסתכלות אחורה עם כמויות הנפגעים ורמת ההתדרדרות של האירועים, אפשר לראות כמה השתנה. כיום יש בידינו אמל"ח ייחודי לפיזור ההפגנות שעונה על הצרכים שלנו בדיוק, ואנחנו יודעים כיצד לרסן את ההמון בצורה שתאפשר כמה שיותר שקט לתושבי העוטף".

המחשבה על האוכלוסייה האזרחית מלווה את הלוחמים והמפקדים בכל פעולה שמבצעים בגזרה, גם, אם לא בעיקר, כאשר המצב מתחיל להתחמם יתר על המידה. 

"סבבי לחימה יכולים להתחיל ולהסתיים כאן ברגע", מחדד הסמח"ט את הנפיצות הקיימת, "בשנה האחרונה נתקלנו לא פעם באירועים שאופיינו בשימוש ברחפנים, ירי נ"ט ותמ"ס ולא מעט אש שגלשה גם לעורף. דבר שהוביל אותנו לפגיעה בתשתיות אויב ובנכסים, כך שעם כל ניסיון פגיעה של האויב בנו הוא קיבל מכה חזקה מאוד. ידענו שהחובה שלנו היא לעשות כל שביכולתנו כדי לאפשר לתושבים לחזור לשגרה".

לדבריו של סא"ל אליאסטם ישנם מספר תחומים שאומנם לא שמעו עליהם רבות מחוץ לגבולות פיקוד הדרום - אך שמתחת לפני השטח ההתעסקות בהם לא תמה.

"אי אפשר להתעלם מסוגיית המנהרות", מסכים לגלות הסמח"ט, "בשנה האחרונה החטיבה הדרומית סיכלה מספר לא מבוטל שלהן, וזה נושא שאנחנו ממשיכים לחקור, להתקדם ולרשום הישגים בו על בסיס יומי".

אחד מאותם הישגים שיסייעו לא רק במניעת חפירת מנהרות חוצות גדר, אלא גם ייתנו מענה מול איומים שנמצאים בקו המגע - הוא כמובן המכשול החדש.

"ההקמה של המכשול אמורה להביא לנטרול כמעט מוחלט של רוב סוגי האיומים שאנחנו מכירים היום בגזרה", מתגאה סא"ל אליאסטם, "חלק נכבד ממנו נבנה בשנה החולפת והקמתו אמורה להסתיים עוד בשנה הקרובה".

ההסתכלות קדימה היא דבר אופייני בפיקוד שלא נח, והתחזית לימים שעוד יגיעו אומנם מעורפלת אך לא מצליחה לערער את הסמח"ט. "אני חושב שלא יהיה לנו משעמם בשנה הבאה", הוא אומר בחיוך, "זו שנה שעומדת לאתגר אותנו בצורה משמעותית, אבל אנחנו נדע לעשות כל התאמה שתידרש אל מול האתגרים שיצופו. הן בפן הטכנולוגי והן בפן המבצעי - הכוחות שלנו ערוכים לסיים כל אירוע בצורה מוחלטת וכואבת לצד השני, וזה דבר שאנחנו רק הולכים לעשות יותר טוב עם הזמן".

פיקוד המרכז 

בפיקוד המרכז המונח "סיכום שנה" הופך מעט מורכב יותר, כך מסביר רס"ן אלון חנוני, קצין המבצעים של אוגדת יהודה ושומרון, הגזרה המרכזית של הפיקוד. הסיבה הפשוטה לכך היא העובדה שאף הערכת מצב בגזרה לא דומה לקודמתה, מה שעשוי להפוך את ה'איומים החדשים' מהשנה האחרונה - ללא רלוונטיים ביום לאחר שנגמרה. אתגרים יכולים להפוך להזדמנויות בתווך של שעות בודדות, ולהפך.

"כשסיכמנו את התקופה האחרונה, שכללה כמה פיגועים לא פשוטים, השווינו אותה לאותו פרק זמן ב-2018, ובדקנו רגע מה קרה לנו בגזרה", פותח הקמב"ץ ופורס שני שקפים לפנינו, "קודם כל, כשאנחנו בודקים את המספרים בכל מה שקשור לטרור, טרור עממי - בקת"בים, אבנים וכו', פשיעה לאומנית, הפס"דים וכל קטגוריות האיומים למיניהן - הכל בירידה, כאשר על הספקטרום של טרור אני מכניס את כל הטרור ה'חם'- ירי, מטענים, וגם פיגועי דקירה וכו'".

למדנו לספר את הסיפור ולהשפיע בעזרתו על מה שקורה בשטח

רס"ן חנוני מנסה לעמוד על הסיבה לכך. "חשבנו על מה יכול להביא למצב הזה ועשינו מעין 'ניהול סיכונים'", הוא מסביר, "הגענו למסקנה שהכלכלה משפיעה מאוד על תמונת המצב של הטרור הפלסטיני בגזרה. מחולקים פה בשנה מעל 100,000 היתרי עבודה, המעברים משתכללים ונהיים נוחים יותר עבור הפלסטינים. אפשר לנהל כאן מסחר ולהעביר סחורות במהירות גבוהה, ממוצע המשכורת עולה, ואחת התוצאות של זה היא גם ירידה בפיגועים מתוך ירידה בתסכול, מרקם החיים הופך לאיכות חיים. מתוך שלושה מיליון פלסטינים החיים בגדה פלוס מינוס, פחות מאחוז אחד עושה פיגועים - מיעוט אלים, ומולו אנחנו פועלים". 

"בגדול, מרבית האוכלוסייה פשוט רוצה לחיות. אנחנו מודעים לזה וזה משתנה קריטי בתוך פעולות סיכול הטרור שלנו", הוא מעיד, "הבנו שצריך לפעול בצורה מבדילה ומדויקת. חוליות, מפגעים פוטנציאליים, משפחות מחבלים - הן נקודות שצריך לשמר בהן התרעה חזקה, מדויקת ותקיפה". 

תרגיל חטיבתי בחטמ"ר אפריים

שיטת 'ההבדלה והדיוק' שהתבססה בשנה החולפת, אליה מתייחס קצין המבצעים, הובילה לירידה של כ-30 אחוז בכמות הפצועים וחלילה, ההרוגים, באוכלוסייה הפלסטינית. "דם מייצר הסלמה, ככל שכמות הנפגעים ה'אגביים' יורדת, כך אנחנו מגיעים לפחות אירועים ביטחוניים, וכמובן שזה נכון גם בגזרת ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון". 

"התחלנו להתעסק בזירות ומוקדים אלימים בצורה פרטנית", הוא קובע, ועל המסך מופיעה כעת רשימה של הכפרים והערים הפלסטינאיות שעדיין עומדות 'במרכז העניינים' באיו"ש. "אנחנו מפלחים בשבוע את כמות וסוגי האירועים ושואלים את עצמנו מה התדירות שלהם בכל מקום - בנקודה הזו אני נתקל בזריקות אבנים, בנקודה הזו בהפס"דים משמעותיים וכו'". 

"אני מאמין שאירועים נקודתיים וחד פעמיים הם בעלי סיכוי קטן יותר להוביל להסלמה ושיש להתמקד בזירות מרכזיות", מציין הקמב"ץ, "הורדנו זירות אלימות שלמות מהשטח ככה - כי טיפלנו במפגעים הפוטנציאליים בלבד, וכך יש הרבה פחות רצון להמשיך לפגע".

גם הממצאים על הפיגועים שכן תפסו את האוגדה השנה מצביעים על שיפור מהותי בזמן סגירות המעגל על מחבלים. "נתחיל מהפיגוע בברקן", אומר הקמב"ץ, "בו תפיסת המחבל לקחה 3 חודשים. בפיגוע המשולב באריאל - הוא נתפס תוך קצת פחות משלושה ימים, הפיגוע במגדל עוז - 48 שעות, וכן הלאה", מפרט הקמב"ץ, "התפיסה מתבצעת באופן הרבה יותר חד ומהיר, זה יוצר הרתעה בשטח. כיום מחבל שביצע פיגוע יודע שלא כל הדרכים שחשב שיאפשרו לו להימלט באמת יעשו זאת".

כמובן שגם את ההצלחות המבצעיות בסגירות המעגל על מחבלים, כמו כל דבר באיו"ש, לוקחים כמצב נתון וזמני שיכול להשתנות, אבל רס"ן חנוני מדגיש את העקרונות שמובילים את אנשי האוגדה במשימתם לשמר את זמני הסיכול המהירים יחסית.

 "אני חושב שאחד הדברים המרכזיים שלמדנו השנה הוא חיבור בין-ארגוני והעמקת שיתוף הפעולה עם שב"כ. אחרי החיפושים בפיגוע בברקן הבנו שצריך להסיר את האגו, החסמים והשוני ולחבר את כולם ביחד ב'חוות' חפ"קים משותפת - וכך נולד צוות הקרב המשולב בעומק". 

אותו צוות נפתח בשעת פיגוע בו נמלט מחבל, ומאפשר זרימת מידע חלקה ומהירה מהגורמים הרלוונטיים אל עמיתיהם. "מרגע תחקור האירוע מיד לאחר שהתרחש, ועד לתפיסת המחבל 'בידיים' - הצק"ם מאפשר זרימה רציפה ותפעול מהיר של העניינים בשטח. כל גורמי החקירה של האירוע - קומנדו, איסוף, שב"כ, הופכים את עושר המידע המודיעיני למשהו פרקטי", מדגיש רס"ן חנוני.

"יש יחידות קצה שסורקות בשטח ובודקות מבנים ואיתורים כדי להשיג קצוות חוט, ויש גורמי איסוף - מודיעיני, חזותי וטכנולוגי מעומק השטח - האויב בכלל לא מבין כמה גורמים מלקטים עליו מידע מהרגע בו הוא מבצע פיגוע", הוא מוסיף.

עוד גורם שנמצא בקפיצת מדרגה משמעותית בשנה האחרונה בפיקוד המרכז ובאוגדת איו"ש בפרט, הוא נושא חידוד הלוחמים שנמצאים בעמדות הקצה בשטח. "אנחנו מבינים כבר תקופה שבגזרה הזו, לא משנה כמה תשב במשרד ותחשוב על תיאוריות להתמודדות עם האויב, אם הקצה המבצעי שלך לא מחודד בשטח - האירוע ייכשל", קובע הקמב"ץ.

"השטח תמיד יקבע את תמונת המצב בפיגוע כי האיום הוא נקודתי - הוא עליך (הלוחם) ועל האזרח או האזרחים שלצידך", מדגיש רס"ן חנוני, "לכן השקענו המון מאמצים בחידוד הטכניקות הקרביות - קרב מגע, שימוש בנשק - אם לא תדע לסיים את האירוע כמו שצריך, תיפגע. המאו"ג היוצא, תא"ל ערן ניב, הגדיר כי אפשר להיות מופתעים - אך לא מוכרעים. אתה יכול לחטוף מכה רגעית, אבל תדע להגיב באותה השנייה".

מהשיחה עם קצין המבצעים מובן כי טכניקות פרקטיות למימוש החזון הזה ננקטו בשטח: "יצאנו לתהליך סדור של חידוד ההתייחסות לשטח והגדרנו מחדש את עקרונות הכשרת הלוחם לפני קו באיו"ש", הוא מדגיש. 

רס"ן חנוני עצמו הוציא מסמך ערכים מסודר שנקרא "מחיר המבוכה", ונועד להציג ללוחמים ולמפקדים כיצד להתגבר על דילמות אנושיות בסיסיות בטרמפיאדות, בעמדות השמירה ובמעברים. "באיו"ש אתה לא יודע מאיפה יבוא האויב, אתה לא יודע איך הוא נראה או מי הוא יכול להיות כי אין קו אדום - כולם נמצאים בתוך כולם", הוא מסביר את המחשבה מאחורי הצעד שלקח, "כשחייל עומד בטרמפיאדה במשמרת היומית שלו הוא חווה את הפלסטיני יום-יום, אומר לו בוקר טוב, מתנהל איתו בשגרה, אבל לא יודע מי עומד מצידה השני של העמדה".

"החייל חייב לגשת, לתחקר את האירוע ברגע האמת, על אף שהוא יודע שהאזרח חי פה ואינו רוצה להפריע לו בשגרת החיים", אומר הקמב"ץ בנחרצות, "אבל כדי למנוע את היווצרות האויב הפוטנציאלי בסיטואציה הוא חייב להוריד את אפקט המבוכה - בסופו של דבר, זה יכול למנוע את המוות הבא במחיר של בדיקה קצרה ולא מזיקה". 

גם האימונים לפני התעסוקה, שמוביל בא"פ לכיש, הותאמו ברובם הגדול כמעט לגזרות בהם הולכים הלוחמים לתפוס קו. "הכוחות עושים אל"ת מותאם צומת הגוש, ואל"ת מותאם חברון, מתוך ההבנה שכשאתה מחדד ומדייק את המענה שלך אתה הופך להיות הרבה יותר טוב - נקודה. באיו"ש הכל ממוקד, ומענה כללי למעין איום 'באוויר' בחיים לא יוכל לספק את הדיוק שמענה לאיום ספציפי נותן". 

"אנחנו חיים כל יום כאילו הולכת להיות הסלמה עוד חצי שעה או עוד דקה", מסכם קצין המבצעים האוגדתי, "אנחנו נמצאים במרחב 'מהרגע - להרגע'. הערכת המצב שלנו חייבת להיות מדויקת עד לרמת השעה, אבל אנחנו יודעים שהיא גם יכולה להשתנות תוך שניות. כל הערכת מצב מספרת סיפור, ורק אם אתה מבין את הדמויות, המיקום והעלילה - אתה יכול להשתנות בהתאם, להשפיע על השטח ולנטרל גם את האיום המשוכלל ביותר". 

פיקוד הצפון 

בשנה האחרונה התמודדו הכוחות בגזרה הצפונית עם אתגרים לכל אורך הגבול. מאיום המנהרות, דרך מבצע "מגן צפוני" ועד ירי הנ"ט לכיוון אביבים - כל אלו היוו עליית מדרגה בהתמודדות מול חיזבאללה והאיראנים.

האיום האיראני מהחזית הסורית - אירוע מבצעי מתמשך

"בשנה האחרונה אנחנו נתקלים במוטיבציה איראנית לפגוע בנו בכל מיני דרכים יצירתיות", מספר סרן ר', לשעבר עוזר קמ"ן פצ"ן, "זו יוזמה מתמשכת שקורת מעת לעת ובאה לידי ביטוי בירי רקטי או ברחפנים שמופעלים על ידי כוחות שלוחים כמו חיזבאללה".

"על מנת לאתר ניסיונות אלו מבעוד מועד", הוא מוסיף, "זה מצריך יכולות מודיעיניות, שבזכותן אנחנו עדים לפעולות ומסכלים אותן".

"מגן צפוני"

המבצע החל בדצמבר 2018 וארך כחודש וחצי, במהלכו נחשפו ונוטרלו שש מנהרות טרור של חיזבאללה שחצו את הגבול מלבנון לישראל.

"תקופה ארוכה לפני תחילת המבצע התחלנו להתארגן ברמה המחקרית", נזכר סרן ר', "לקראת מימוש המבצע, דייקנו את המודיעין בצורה טובה באמצעות טכנולוגיות ומיקדנו את המידע שהיה לנו כדי שנוכל לעבוד איתו".

כבר ביום הראשון של המבצע, תוך מספר שעות בודדות של חפירה נמצאה המנהרה הראשונה, ועד סוף המבצע נמצאו החמש הנוספות. "זו הייתה הצלחה אדירה", מעיד סרן ר'.

העלאת כוננות מבצעית וירי נ"ט לעבר מרחב אביבים

באוגוסט האחרון עלתה הכוננות בגזרת הצפון. הכול התחיל בסיכול של חולייה של כוח קודס האיראני והמליציות השיעיות בעקרבה שבסוריה, שעמדה להוציא לפועל פיגוע בעזרת שיגור רחפנים עם חומרי נפץ לעבר ישראל.

אירוע השיא הגיע ב-1 בספטמבר, אז הגיב חיזבאללה בירי נ"ט לעבר רכב במרחב אביבים שבגבול לבנון, בו לא היו נפגעים לכוחותינו. כתגובה צה"ל ירה ירי ארטיאלי לעבר החוליה ומטרות מיסוך  "זו הפעם הראשונה זה שלוש שנים כי חיזבאללה מבצע ירי לעבר כוחותינו", מדגיש סרן ר'.

האתגר שלנו במודיעין הוא לנסות להקדים את האויב כל פעם שהוא מנסה לפעול - אנחנו צריכים לדמיין דברים שעוד לא קרו

"השנה האחרונה מסומנת כעליית מדרגה בהתמודדות עם חיזבאללה והאיראנים, שמייצרים אתגרים מחזית סוריה ולבנון", אומר סרן ר׳, "אנחנו שוללים יותר ויותר יכולות של הארגונים בשגרה כמו חשיפת המנהרות וניסיונות ירי שונים".

"האתגר שלנו במודיעין הוא לנסות להקדים את האויב כל פעם שהוא מנסה לפעול", מסכם סרן ר׳, "אנחנו צריכים לדמיין דברים שעוד לא קרו - מה האויב מתכנן ואיך הוא עומד להפתיע אותנו בעתיד, לחקור טוב, לשאול אם אנחנו מפספסים משהו ולאתגר את עצמנו במרחבי החשיבה. האויב משתכלל ומשתפר, וגם אנחנו לא קופאים על השמרים".

פיקוד העורף

השנה האחרונה בפיקוד העורף הייתה רצופה באתגרים - מספר טילים לא מבוטל שנורו בדרום, שיבושים שהופיעו באפליקציית ההתרעות הרשמית ושתי חזיתות שנפתחו בגבול הצפוני והדרומי של הארץ. מצד שני, זו גם הייתה שנה של הצלחות כבירות, ביניהן מיקוד ההתרעה לאלפי אזורים שונים, משימות חילוץ מוצלחות בארץ ובעולם, ופיתוח אמצעי מיגון והתרעה חדשים.

אחרי שעבדנו על המון יכולות מבצעיות ופיתוח הקצה המבצעי במשך השנים האחרונות, הן סוף סוף הבשילו ושיפרו את המוכנות של מדינת ישראל בכל הגזרות

"השנה הזו הביאה לידי ביטוי יכולות מבצעיות ולאומיות באמצעי ההתרעה עליהן עבד פיקוד העורף", פותח רע"ן ההתרעה בפיקוד, סא"ל שלומי ממן, "זאת כדי לממש את הייעוד שלנו - לתת התרעה לאזרחים, להציל חיים וכמובן לשמור על שגרה גם בזמן חירום". לשגרת החיים יש חשיבות עצומה, במיוחד בזמן מלחמה, בו המדינה והמוסדות החיוניים חייבים לתפקד. שיטת ההתרעה המחודשת של הפיקוד מסייעת בדיוק למצב הזה.

"אנחנו מבינים שיכולות לפגוש אותנו כמויות לא קטנות של טילים. ואי אפשר שבכל  אזעקה מאות אלפי אנשים יבהלו, ירוצו למרחב המוגן, אולי אפילו יפצעו בדרך ויפסיקו לתפקד ל-10 דקות (לכל הפחות)", הוא מציין, "כדי להתמודד עם האתגר הזה, עברנו ביוני האחרון  להתרעה ממוקדת שמתריעה רק לאזור הרלוונטי וכך תתן מרחב נשימה לאזרחים שלא נמצאים באמת בסכנה".

זה לא החידוש היחיד שהחל לפעול השנה, מערכות רבות בפיקוד עברו שדרוגים משמעותיים, כמו מערכת השליטה והבקרה להפצת ההתרעה (המפיצה לצופרים, ליישומון, לטלוויזיה וכו') שחודשה כדי לתת יכולות מדויקות יותר, ויישומון פקע"ר שיודע כיום להפיץ התרעה ממוקדת לפי מיקום וזמן אמת. בנוסף, כדי לשמור על שלומם של החיילים בשטחי הכינוס, פותחו אמצעי התרעה ניידים שמעדכנים את מיקום הכוח בצורה אוטומטית, ומתריעים על סכנה בזמן.

ואכן, היכולות החדשות במערכת ההתרעה הוכיחו את עצמן. "ממש יום אחרי שעברנו להתרעה ממוקדת, היה ירי טיל גרד לבאר שבע באמצע הלילה", הוא נזכר, "הסמב"צית בחמ"ל הפעילה את ההתרעה, המשפחה שמעה אותה ונכנסה לממ"ד בזמן, רגע לפני שהבית נפגע פגיעה ישירה וקטלנית".

גם אסונות טבע הם אירועים שנמצאים תחת אחריות הפיקוד, ובפרט תחת היחצ"א (יחידת החילוץ וההצלה הארצית). "בינואר האחרון יצאנו למשלחת חילוץ מיוחדת לאחר שסכרים באזור מכרות הנחושת בברזיל קרסו והציפו את האזור בקילומטרים של מים ובוץ", מספר לנו מפקד מחלקה ביחידה, רס"ן דוד טל, "איך שקיבלנו את הקריאה התארגנו, ותוך מספר שעות כבר היינו על המטוס".

לדבריו, המשלחת הזאת הייתה שונה, מכוון שלא יצא להם להתעסק עם אסונות בוץ עד כה. "כשהגענו חזינו בגודלו של האסון הבלתי ניתן לעיכול - הזרם עקר עצים ובתים מהיסוד ולא השאיר זכר לאנשים שגרו בהם", הוא משתף, "בזכות הורסטיליות של היחידה שלנו, וההתאמה המהירה לזירה, ישר התעשתנו והתחלנו לעבוד".

בנוסף למשלחת המוצלחת אליה יצאה, רשמה יחידת החילוץ עוד הישג משמעותי השנה, כשעברה את אחד ממבחני החילוץ הקפדניים ביותר בעולם - ה"אינסרג" והפכה ליחידת חילוץ בין-לאומית מטעם האו"ם, שתוזעק לכל אסון ברחבי העולם. "אנחנו לא נחים על זרי הדפנה", מדגיש רס"ן טל, "וממשיכים להתאמן ולשמור על כשירות כדי להיות מוכנים לאירוע הבא שיפגוש אותנו". 

גם רע"ן ההתרעה מבקש לציין כי עבודה רבה עודנה נעשית בתחום חידוש האמצעים של הפיקוד ומספק לנו הצצה לכאלו שנפגוש כבר בעתיד הקרוב. "אנחנו עובדים על מכשיר התרעה ביתי ושידע לקבל ולהפיץ התרעה בזמן אמת לבני הבית ובנוסף, מקימים מערך לגילוי רעידות אדמה עוד לפני הן מתרחשות".

כשאנחנו מבקשים ממנו לסכם את השנה, בוחר סא"ל ממן לתאר אותה כ"קציר פירות". "אחרי שעבדנו על המון יכולות מבצעיות ופיתוח הקצה המבצעי במשך השנים האחרונות, הן סוף סוף הבשילו ושיפרו את המוכנות של מדינת ישראל בכל הגזרות".