איך נערכים לגיוס דור ה-z?

"דור המסכים", "דור הפלזמה", "דור ה-Z" – תקראו להם איך שתרצו, אבל הם לא הולכים לשום-מקום, ועכשיו הם גם מתגייסים לצה"ל. בעשורים האחרונים התרחשה ההתפתחות הטכנולוגית המהירה ביותר בהיסטוריה האנושית, במה שרבים מכנים "המהפכה הטכנולוגית". זו כללה בין היתר את המצאתם של הטלפונים החכמים, האתרים ויקיפדיה, יו-טיוב, ורשתות חברתיות אחרות, ויש המתייחסים אליה בתור הגורם המעצב המרכזי של בני דור ה-Z – ילידי שנת 2000 ואילך.

בשונה מדורות אחרים, אשר נדרשו להסתגל להתפתחויות הטכנולוגיות, בני דור ה-Z נולדו לתוך המציאות הזאת, ומשמעות הדבר היא שהשימוש שלהם במכשירים אלקטרוניים הוא אינטואיטיבי בהרבה. אחת הטענות המושמעות ביותר בנוגע לבני דור ה-Z היא שהם פחות מגויסים למאמץ המלחמתי, משום ש-"לא גדלו עם הגב לים", כלומר לא חוו מלחמות ואיומים באותו סדר גודל כמו הדורות שקדמו להם. שרית טובי, אזרחית עובדת צה"ל המכהנת כראש מדור (רמ"ד) מחקר בבית הספר לפיתוח מנהיגות (ביסל"ם), סבורה כי יש בטענות אמת מסוימת, אך ממהרת להרגיע את המבוהלים.

"עדיין יש ערכים קבוצתיים מאוד חזקים של תרומה לכלל ותרומה לביטחון. בני דור ה-Z לא פחות מחויבים למדינה, הם ערכיים מאוד וחשוב להם לתרום בצבא. אבל במקביל, הם גם רוצים לממש את עצמם", מסבירה. לדבריה, השאיפה להגשמה עצמית הפכה את מערכת היחסים בין בני דור ה-Z לבין צה"ל ליחסי גומלין. "המענה שצה״ל מספק לציפיות של בני דור ה-Z מהשירות, בא לידי ביטוי במימון לימודים ללוחמים, הוצאת רישיון נהיגה בצבא, מתן תמריצים כספיים למשרתי קבע, ובמקרים רבים - אפילו הענקת מקצוע לאזרחות", טוען סא"ל אורן שהם, ראש ענף (רע"ן) המרכז ללמידה ופיתוח ארגוני (מלו"פ).

"היום יש המון זיקה בין תפקידים של אנשים בצבא לבין המקצוע שיעסקו בו באזרחות. רוב האנשים רוצים להתגייס ליחידות מודיעין למשל, כי הם שומעים שמשם אפשר להגיע למקצוע רווחי. לצורך העניין, נער שמגיע ליחידה 8200, יודע שהוא יצא מהמקום הזה כשהדרך שלו לקריירה בתחום סלולה", אומר מנכ"ל המסלול האקדמי במכללה למנהל, רפי גמיש.

בעבר הלא-כל-כך רחוק, יציבות תעסוקתית היתה חלומם של רוב הישראלים. היום לעומת זאת, היא נחשבת כמעט למילה גסה. לשינוי הזה הביאו בין היתר – איך לא – בני דור ה-Z, שכבר משתלבים בשוק העבודה על אף גילם הצעיר. "אחד הדברים שמאפיינים את החבר'ה האלה, הוא שמלחיץ אותם לעבוד באותו מקום לתקופה ארוכה. קצב ההתקדמות שהם דורשים מעצמם הוא הרבה יותר מהיר, והדבר הזה תופס תוקף גם בצבא, בין אם זה בקיצור משך השירות או במעבר מתפקיד לתפקיד", מוסיף גמיש.

שרית טובי טוענת כי לעתים, אותו צורך במימוש עצמי המאפיין את בני הדור, עלול לבוא על חשבון השירות הצבאי ואף להשפיע על המשך שירותם בתפקידי קצונה וקבע. יניב ויצמן, מנכ"ל משרד הפרסום "teenk" (טינק), אשר מתמחה בשיווק לבני נוער, מסכים. "מצד אחד הדור הזה מאוד לאומני, ולכן יש להם רצון בשירות צבאי משמעותי, ומצד שני זה דור מאוד הישגי ותחרותי, והם מבינים שהצבא יכול לעכב אותם בשלוש שנים, ולכן רבים בוחרים שלא להישאר בקבע או אפילו לא להתגייס".

עולם טכנולוגי

אחד הדברים שנדרשים מצה"ל עם גיוסם של בני הדור, הוא להבין כיצד ניתן להשתמש בכישורים והמאפיינים הייחודיים שלהם לטובת המערכת הצבאית, כאשר אחד מהבולטים שבהם, הוא היחס של בני הנוער למחשבים ולמכשירים אלקטרוניים בכלל. "הבקיאות של דור ה-Z בכל מה שקשור לטכנולוגיה הוא יתרון עצום עבור המערכת הצבאית. עולם משחקי המחשב לדוגמא, מאוד קרוב לשימוש באמצעי לחימה, ובסופו של דבר זה מקל עליהם גם בהפעלת מערכות צבאיות מתוחכמות", מספר סא"ל שהם, רע"ן מלו"פ.

אמנם למרות התפתחות הטכנולוגיה והשימוש הגובר במכשירים אלקטרונים וברשתות חברתיות – לא הכל ורוד. מדבריה של שרית טובי, רמ"ד מחקר בביסל"ם, עולה כי לפני מספר שנים, כאשר הרשתות החברתיות החלו לתפוס מקום משמעותי בחיינו, מפקדים רבים חששו מפני התופעה והמחיר שהיא גובה. לתפישתם, הימצאותם של חיילים עם טלפונים ניידים עלולה להפריע לתפקודם ולפגוע בגיבוש הצוות, שכן כל אחד עסוק ברשתות החברתיות למיניהן במקום ליצור קשרים עם אחרים.

"בסופו של דבר התחילו להבין שזו עובדה קיימת, ושלא ניתן להכחיד את השימוש ברשתות החברתיות", מסבירה רמ"ד מחקר בביסל"ם. "בתוך המציאות הזו – צה"ל צריך להבין איך הוא רוצה להתנהל. נכנסת פה אפילו דילמה של מרחק פיקודי – נניח אם המפקד חבר של הפקודים שלו בפייסבוק, מה זה אומר על היכולת שלו להציב גבולות? היום הרבה יותר משתמשים ברשתות החברתיות ככלי שיכול לשמש על מנת להכיר את הפקודים, ולדעת מה מעניין אותם, אבל צריך לשים לב שלא עוברים את הגבול".

מות הסמכות

בשנים האחרונות חלה מגמה עולמית של שינויים בגישת ההורות – מילים כמו "יראת כבוד" פינו את מקומן ל-"שוויון בתא המשפחתי". שינויים אלו עיצבו את בני הדור כבעלי חשיבה עצמאית, כאלה שמערערים על בעלי סמכות ועל מבנים היררכיים. אותם בני נוער חוכנו על ידי הוריהם בגישה יותר דמוקרטית ומקבלת מזו שהייתה נהוגה במאה הקודמת, וכמובן שהצבא אינו חסין להשפעות של המגמה הזאת. "כל מה שקשור בהיררכיה ובסמכות - כבר מזמן פג תוקף. בין אם מדובר בסמכות הורית ובין אם בבית הספר – הגבולות מאוד היטשטשו, ואותו נער מתבגר רואה את עצמו כשווה בין שווים", משתף מנכ"ל המסלול האקדמי במכללה למנהל, רפי גמיש.

"כמובן שזה קשור גם בנוכחות הטכנולוגיה בחיינו, כי ברגע שיש גישה כמעט בלתי מוגבלת למידע, אתה יכול להכיר את הזכויות שלך ולדרוש אותן. זה מצריך מכל מסגרת שמכילה את בני דור ה-Z להיות הרבה יותר משכנעת ולדעת לספק הסברים לכל דבר", מוסיף. לדבריה של רמ"ד מחקר בביסל"ם, יותר ויותר מפקדים מבינים היום שסמכות "על הנייר" לא תמיד מספיקה, ושלפעמים קיים צורך להשתמש בשיטות הנעה שונות – רכות יותר – כלפי הפקודים, הכוללות דיאלוג פתוח והסברה לעומק של פקודות.

"הביקורתיות של בני הנוער מאוד מאתגרת את המערכת וגורמת לה להיות חכמה ויעילה יותר. החייל של היום הוא יותר דעתן, והרבה פעמים זה קורא תיגר על הסמכות הפיקודית. אנחנו חיים בעידן של שקיפות הרבה יותר גדולה, וכל מפקד מוכרח לספק לפקודים שלו תשובות שמשביעות את הדעת", סבור סא"ל שהם. "אמנם אנחנו מכוונים לשיח יותר פתוח ושקוף, אבל חייל יכול בקלות לעבור את הגבול, כי הוא לא מבין שהנחיה של המפקד היא לא המלצה אלא פקודה. החבר'ה הצעירים מתבלבלים לפעמים כי הם מגיעים מחברה חופשית לתוך ארגון היררכי עם סט חוקים משלו".

עמודי הפייסבוק של צה"ל ומיטב מתעדכנים חמש פעמים ביום – ככה זה כשצריך להתמודד עם דור שדורש מידע מיידי, ללא דחיית סיפוקים

הצבא צריך לשווק את עצמו

עמודי הפייסבוק של צה"ל ומיטב מתעדכנים חמש פעמים ביום – ככה זה כשצריך להתמודד עם דור שדורש מידע מיידי, ללא דחיית סיפוקים. בני דור ה-Z חשופים ברשתות החברתיות באופן תמידי לפרסומות, דבר שהוביל אצלם לסוג של פיתוח חסינות כלפי תכנים שיווקיים. "בני דור ה-Z מבינים את המניפולציות שחברות פרסום מפעילות עליהם, ולכן כל מהלך שהוא מטעם חברה גדולה או תאגיד, נתקל מצדם בחומה", מסביר מנכ"ל "טינק". "בני הנוער מחפשים את הדבר האמיתי, ובתור ילידים דיגיטליים יש להם את היכולות למצוא את המידע בעצמם או דרך חברים, והם יעדיפו שלא להסתמך על ארגון כזה או אחר כמקור מידע.

אחד הארגונים האלה הוא צה"ל, וכל עוד הוא יפנה אל בני הנוער בתעמולה – הם יחסמו אותו, ולכן הוא נדרש לפעול בדרכים מתוחכמות, ולפנות למלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) בגובה העיניים. היום, בגלל גישת ה-'מה יוצא לי מזה?', הצבא משווק את עצמו", הוא מוסיף. לפני כשנה, דובר צה"ל יצא בפרויקט "אח שיודע" בשיתוף עם משרד הפרסום "טינק". הפרויקט מיועד למלש"בים, ובמסגרתו נבחרו שישה לוחמים מיחידות שונות, אשר צוידו במצלמות ונשלחו לתעד את השירות הצבאי מנקודת מבטם.

"בגלל גישת ה-'מה יוצא לי מזה?', הצבא משווק את עצמו"

"במחקר שעשינו עלה שבני נוער חושבים שהמידע הכי אמין מגיע ממכרים או מאחים גדולים. ידענו שלא לכולם יש אחים, אז החלטנו להמציא להם אחים – וככה נולד "אח שיודע". היה לנו חשוב לא ליפול לבור של ה-'מטעם', אז נתנו לכל אחד מהם לספר את הסיפור שלו בעצמו. זה דור שמעריץ כוכבי רשת, והם לא שחקנים – אלא אנשים שפשוט פותחים מצלמה ומדברים אליהם בגובה העיניים", נזכר ויצמן. גם במיטב כבר הבינו שיש צורך להתאים את התכנים לבני דור ה-Z, ובדיוק בכך מתמקדת לשכת הגיוס ברשת, שמטרתה להכין את המלש"בים לשירות.

למעשה, רבים מהתכנים המועלים בעמודי הפייסבוק והאינסטגרם של מיטב, עוברים תחילה דרך קבוצת מיקוד המורכבת מבני נוער, אשר מציעים תיקונים והערות על חווית המשתמש ועל רמת הרלוונטיות לקהל הצעיר. "אנחנו כצבא הבנו שאנחנו לא מונופול, ושזו האחריות שלנו להנגיש לבני הנוער את כל המידע בנוגע לשירות הצבאי, ולרתום אותם לגיוס בשימוש בשפה שלהם ודרך הרשתות החברתיות שלהם", משתפת סא"ל יעל פישר וינר, מפקדת לשכת הגיוס ברשת.

"היום לא קיימת דחיית סיפוקים בקרב המלש"בים, ואנחנו מתאימים את עצמנו לזה. כל אחד יכול לכתוב למיטב הודעות בפייסבוק, ומיד נטפל בבעיות שלו". מדבריו של ויצמן, עולה כי התאמת התכנים במיטב לדרישותיהם של בני הנוער, היא סממן של תופעה רחבה בהרבה שהביא דור ה-Z. "הגישה ההורית הדמוקרטית יצרה דור שגדל בלי מבוגר אחראי, ואין דיסטנס באף תחום. פעם לחברות גדולות הייתה יוקרה – והיום מותגים משלמים לבני נוער כדי שיעלו תמונה עם המוצר שלהם. אני מאמין שזה בא לידי ביטוי גם בצבא, שכבר פחות מסתכל על החיילים מלמעלה, ורואים את זה בשינויים ביחס למלש"בים ובפרסומים של צה"ל ברשתות החברתיות".