הצצה לאירועים המבצעיים הבולטים של השנה מנקודת מבט קצת אחרת

פיקוד המרכז // המרדף אחר המחבלים שביצעו את הפיגוע בגוש עציון

ביום חמישי, ה11.8, לפנות בוקר, נמצאה בסמוך ליישוב מגדל עוז גופתו של החייל ובן הישיבה, רב"ט דביר שורק ז"ל. מרגע ההבנה שמדובר בפיגוע, כוחות צבאיים רבים ולצידם גם שב"כ, ימ"מ ויחידות מיוחדות נוספות, הוקפצו לגזרת החטיבה והחלו בחיפושים אחר המחבלים.

כוחות סיירת חרוב קפצו לנקודה, ומיד התחילו סריקות סביב ובתוך הכפר בית פאג'ר. לצידם, הוקפצו לגזרה גם גדוד 931 של הנח"ל לתגבר את הצירים, וכמובן - יחידה 636 על שתי פלגותיה המיוחדות - זיקית ונץ.

יחידה 636 היא "הזנב" של רבות מהפעולות המבצעיות באיו"ש, אבל במובן החיובי ביותר של המילה. היה קשה בהרבה לחיפושים אחר מחבלים להתקיים אם מאחורי הקלעים, בזמן שהכוחות סורקים את המרחב והמודיעין נאסף, לוחמי האיסוף לא היו מפעילים את האמצעים המיוחדים שברשותם - בלוני האיסוף, רחפנים, תצפיות, פריקת מצלמות ועוד. 

בסביבתם של אנשי 'זיקית' מתגבשת ההבנה שיש ממצא מרכזי בחיפושים - סוג רכב חשוד התואם את זה בו נמלטו המפגעים. "אנחנו נכנסים לכפרים הקרובים ומפענחים את הפרטים דרך איסוף סרטים ממצלמות אבטחה במרחב. מתמקדים בחיפוש אחר כלי הרכב כדי לומר היכן הוא עבר והיכן הוא לא עבר, כך הצלחנו לבנות תמונת מצב ולהבין שהרכב ירד דרומה, לכיוון חברון". 

בבוא הלילה, ולאחר שעות ארוכות של חיפושים, החושך יורד גם על מוצב חרסינה, קילומטרים ספורים משם. באופן לא אופייני לחמישי שגרתי בלילה, המוצב עמוס בלוחמים ומפקדים מגדוד 890 של הצנחנים שנמצאים בתנועה מתמדת. מהחדר, לרכב, ללוגיסטיקה, לחדר האוכל.

 "הבנו שזה מגיע לגזרתנו כבר ביום חמישי, ובלילה שבין חמישי לשישי המיקוד הלך והצטמצם", משחזר סרן מתן רוזנס, מפקת פלוגת האש, המסייעת, של גדוד 890, "הופעל עוצר יציאות. בהגדרתי - בזמן שכל הגדוד בכוננות מוגברת, הלוחמים שלי בכוננות באופן מלא, כולם כולל כולם". 

ואכן, ביום שישי, ציפייתו של סרן רוזנס וחייליו הופכת למציאות, והם הופכים ל'ראש' המבצע - הם נקראים להרחיב את גבולות הגזרה של פעילותם על מנת שיכסו גם את הכפר בית כחיל, שמצפון לחברון, בו נתפסו החשודים, ולאבטח כחפ"ק את פעילות הימ"מ שנועדה להפליל וללכוד אותם. "בהתחלה היינו מעטפת קרובה לפעילות, והקפנו את הכפר על מנת לאפשר את כניסתם וצאתם של הלוחמים בצורה הבטוחה והחלקה ביותר, אבל לא ידענו עדיין לאן זה בדיוק הולך להתפתח", הוא מספר. 

הכוחות מתחילים לסגור מעגל צמוד יותר ויותר על החשודים, ומכתרים את הבית בו הם נמצאים. כאן נכנסים לתמונה שוב, כוחות פלוגת זיקית. "בזמן המעצר של הימ"מ היינו ערוכים בצוות רגלי לאספקת מודיעין, במאמצי רחפנים ובאמצעים חשאיים נוספים", מסביר סרן ר׳, "לרחפנים שהעלינו יש יכולות זיהוי בלילה, על אף שהיו ערפילים, והם ליוו את הכוח כדי לוודא שלא מחכים איומים על הגגות או שאין ברחנים מנקודות נוספות בכפר".

 לאחר זיהוי החשודים, פלוגת האש של סרן רוזנס נכנסה לפעולה. "כשהבינו בכפר שהחשודים נעצרו, תושבים רבים התחילו לצאת מהבתים", משתף מ"פ המסייעת, "ברגע שהוקפצנו התחלנו לבודד את האירוע, וביחד עם אבטחת המרחב ותפעול ההפס"ד על מנת שלא יתעצם, התעסקנו בחיפוש ממצאים".  

כוחות הצנחנים מאתרים את אותו רכב, שבאמצעותו התאפשר לבנות את סיפור ציר הבריחה של החשודים, ומחרימים אותו כתו הסיום של הפעילות. "לא היה צריך להסביר ללוחמים בסיטואציה שום דבר במילים, מתוך העשייה הם הבינו את המשימה הערכית והמשמעותית והעוצמה שבה צריך להשלים אותה חלחלה בהם", מסכם המ"פ את הפעילות, "עצם העובדה שלקחנו בה חלק כל כך משמעותי, שמרנו על כך שהתפיסה תתקיים באופן תקין ותיסגר באופן הרמטי, השכיחה מהם לחלוטין את סגירת השבת ואת השעות ללא הבית". 

"ההצלחה היא בגלל ההירתמות של האנשים, אין ספק בכך", מסכם סרן ר׳ את הימים המתוחים, "כולם מבינים שהזמן היה קריטי. האמצעים האיסופיים והמודיעיניים שלנו סייעו לנו מאוד, אבל שיתוף הפעולה והמאמצים המאוחדים עם הלוחמים בשטח הם אלו שהכריעו את התוצאה".

פיקוד הצפון //  ירי טילי הנ"ט מלבנון לעבר ישראל

בחודש האחרון גזרת הצפון חוותה כשבועיים חמים במיוחד- הכוננות לאורך הגבול הועלתה מחשש לפעולה של חיזבאללה כנגד כוחות צה״ל בעקבות סיכול פיגוע הרחפנים של כוח קודס בסוריה. לאחר שבוע של הערכות, ירה ארגון הטרור חיזבאללה טיל נ"ט מלבנון לעבר מרחב אביבים, לא היו נפגעים לכוחותינו.

לאורך תקופה זאת כוחות צה"ל בגזרת האוגדה הכללית היו ערוכים ומוכנים לכל שיידרש מהעורף ועד החזית.

בחמ"ל של החטיבה המרחבית 769 ישבו תצפיתניות בדריכות שיא ואספו מידע על האויב. הן עקבו אחר פעילות האויב וזיהויים חריגים, שמרו על קשר רציף עם הכוחות בשטח, מודיעין ואיסוף, שיתפו פעולה והעבירו מידע.

במקביל לוחמי גדוד האיסוף 869 תפסו עמדות בשטח. גם הם אספו מידע קריטי על חיזבאללה והיו מוכנים להפעיל כוחות אש שונים ולהשמיד אויב במקרה הצורך. כשהסתכלו אחורה וראו את אורות היישובים, נטמעה בהם ההבנה שהם הדבר העומד בינם לבין האויב.

"לכל אחד יש יעד שונה, אך המטרה שלנו משותפת - לאסוף מידע רלוונטי על המתרחש בגזרה", מסבירה סרן לינוי כהן, מ"פ איסוף גזרתית בגדוד 869 תחת חטמ"ר 769, "אנחנו מתמקדים בנקודות שונות כדי למצות בצורה אפקטיבית את כוחות האיסוף ולסגור מעגלים, ומשתפים אחד את השני בממצאים. גם בשגרה וגם בחירום אנחנו משלימים אחד לשני את תמונת האיסוף".

"הקשר שלנו הדוק", מסכים ומוסיף סרן אביעד גלברג, מפקד פלוגת לוחמי האיסוף "אנחנו מתכננים יחד כיצד לפרוס את צוותי האיסוף הניידים, כך שיצרו תמונה איסופית מלאה. כך מבטיחים שאיסוף המידע על האויב יהיה יעיל ומיטבי. באירועים האחרונים קרה לא מעט שעברנו לעמדות שונות ורלוונטיות יותר, לאחר שהתצפיתניות הבינו שמרכז הכובד של האויב השתנה".

מה שרואים מכאן לא רואים משם הוא תיאור מדויק שמדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בין השניים.

"התפקיד שלנו הוא לזהות, להתריע ולמנוע פגיעה בתושבי האיזור ובכוחותינו", מחדדת סרן כהן, "החשיבות מטורפת. ההבנה שאת מזהה התמקמות של חוליית אויב שעלולה לסכן את הכוחות ומתריעה להם בזמן, גורמת לך להיות דרוכה כמו קפיץ ולרצות לשבת מול המסך במשך כמה זמן שיידרש".

"התצפיתניות הן שומרות ישראל", מסכם סרן גלבר, "אני רגוע כשאני יודע שיש עיניים ששומרות עליי ורואות את מה שאני לא יכול לראות. כל לוחם יעיד על כך שהוא מרגיש בטוח יותר כשתצפיתנית מאבטחת אותו מרחוק".

פיקוד העורף // משלחת החילוץ בברזיל

שיתוף הפעולה המובהק ביותר שקרה בין החזית לעורף בשנה האחרונה, קרה דווקא מחוץ לגבולותיה של ישראל, כשקיבלו חברי היחצ"א (יחידת הצלה ארצית) קריאה על סכר שקרס בברזיל, הציף קילומטרים רבים סביבו וסחף איתו כל מי ומה שהיה בדרך.

"בינואר האחרון יצאנו למשלחת חילוץ מיוחדת לאחר שסכרים באזור מכרות הנחושת בברזיל קרסו והציפו את האזור בקילומטרים של מים ובוץ", מספר לנו מפקד מחלקה ביחידה, רס"ן דוד טל, "איך שקיבלנו את הקריאה, התארגנו ותוך מספר שעות כבר היינו על המטוס".

חברי המשלחת לא היו היחידים שהתארגנו באותן שעות. ענף אג"מים שבפיקוד, בהובלת סא"ל ג', החלו בהקמת חמ"ל מיוחד, ופתחו את "מערכת אג"מים לליווי אירועי חירום" - מדובר בעצם במעין שלד תוכנה, אליו אפשר להעלות נתונים, מידע ותמונות לפי צורך מסויים של הפיקוד. את אותה המערכת, שסיים הענף לפתח ממש כמה ימים לפני האירוע, היא זו שעזרה למחלצים למלא את משימתם בצורה הכי טובה, ולחזור הביתה בשלום.

"בזמן שהיחידה התעסקה בגיוס מילואים, חיסונים והעמסת ציוד, הענף שלנו התחיל באיסוף נתונים על האירוע כמו זמן, צפי נפגעים והרוגים, כמות נעדרים, פעולות השלטון המקומי בנושא ועוד", הוא מציג, "כך כשהם עלו על המטוס לברזיל, כל אחד מהם קיבל חוברת עם כל הנתונים הראשוניים שיכינו אותו לקראת הזירה המורכבת".

למרות הקריאה המוקדמת של החוברות, למראה המזעזע שנגלה לעיניהם של חברי היחצ"א, הם לא היו מוכנים. "כשהגענו חזינו בגודלו של האסון ולא האמנו. הזרם עקר עצים ובתים מהיסוד ולא השאיר זכר לאנשים שגרו בהם", הוא משתף, "בעזרת המערכת שהכילה את פרטיהם של הגורמים הרלוונטים בשטח, התחברנו לנציב הכבאות המקומי ומהנדסי הסכרים והתחלנו לעבוד".

המערכת המשיכה לשמש את חברי המשלחת גם לאורך המשימה עצמה, כשנציגי פיקוד העורף בחמ"ל (כמו ממחלקת אוכלוסיה, מודיעין ואוכלוסיה) ממשיכים לעדכן אותה בנתונים. "העלנו צילומי לווין של האזור, בעזרת חברה חיצונית הצגנו להם על המפות איתורי טלפונים סלולאריים של הלכודים, הפצנו התראות על סכנות כמו מזג האוויר, כיוון וקצב השיטפון ומהומות של האזרחים בשטח" הוא מפרט.

המערכת והתפיסה של חברי היחצ"א, כאמור, נוסדו ימים ספורים לפני הקריאה, וזאת בעקבות הפיכתה של היחידה הארצית לבין-לאומית מטעם האו"ם, לאחר שעברה את מבחן החילוץ העולמי ה"אינסרג". "בעקבות התרגיל העולמי, התחברנו הענף והיחידה בצורך לענות על השאלה איך מייעלים את עבודתנו יחד?", מתאר סא"ל ג', "וממש שבוע לפני, סיימנו תרגיל מלא בה שכלל בחירת יעד בעולם והעלאת נתונים".

את האירוע הזה, מחשיב סא"ל ג' כמשמעותי ביותר בפיקוד. "זה רק חלק קטן מהמהפכה הדיגיטלית שהפיקוד עובר בתקופה האחרונה. ששמה אותנו בחזית תחום החדשנות בקרב גופי החירום, בארץ ובעולם", הוא מסכם. "אנחנו לא נחים על זרי הדפנה", מוסיף רס"ן טל, "וממשיכים להתאמן ולשמור על כשירות כדי להיות מוכנים לאירוע הבא שיפגוש אותנו".