זה המקום שמנהל את המבצע הכי גדול כיום בצה"ל

היום נפתחה המנהלת שתתכלל את מבצע החיסונים של צה"ל, ובסיומו - יחוסנו כלל המשרתים שיבחרו בכך. איך זה הולך לעבוד? כמה מתקנים יהיו? ומה היעד? התשובות - בכתבה

27.12.20
ינון שלום יתח, מערכת את"צ

על רקע הגעת החיסונים נגד קורונה לישראל ותחילת המבצע הארצי "לתת כתף", פועלים בקדחתנות גם בצה"ל על מנת לחסן את כלל המשרתים בשורות הצבא. החל מיום שני, ובמהלך החודשים הקרובים, יפקדו חיילי סדיר ומשרתי קבע את המתחמים שייפרסו ברחבי הארץ ויתחסנו נגד הנגיף. 

חיסון כלל המשרתים, בבסיסים מצפון לדרום, ומבלי לפגוע בפעילות השוטפת, הוא כמובן משימה מורכבת ומאתגרת. לטובת כך, הסתיימה בימים האחרונים הקמת "מנהלת החיסונים", שאחראית לתכלל את המבצע החשוב. "המטרה היא אחת", פותחת מפקדת המנהלת, סא"ל הדר שליו, "לחסן את כל משרתי צה"ל, תוך שמירה על הכשירות המבצעית וניצול של 100% ממנות החיסון".

הקמת המנהלת ארכה כשבועיים בלבד, והיא תתחיל לפעול כבר היום - לקראת פתיחת מבצע החיסונים הצה"לי שתתקיים באופן רשמי מחר. המבצע יתחיל בשישה מתחמים נייחים, אליהם יגיעו המשרתים לפי רמות הפעילות - ובהתאם לקצב קבלת החיסונים וההיענות, הם ייפתחו וייסגרו. או כמו שאומרת סא"ל שליו: "נתאים חימוש למטרה".

 בפועל, המנהלת הולכת לקשר ולאזן בין כל מוקדי החיסון של צה"ל ברחבי הארץ, לדאוג לאספקת המלאי השוטפת בקצב מהיר, להציף בעיות במידת הצורך ולסייע בפתרונן, ולשקף תמונת מצב מתעדכנת בכל רגע. 

בנוסף, אמונים אנשיה על תיאום החלוקה בין היחידות בעזרת נציגי החילות שיושבים תחתיה, ולוודא בסופו של דבר שהתהליך כולו מתנהל בצורה היעילה ביותר.

בשיא הפעילות, מכוונים במנהלת לנהל 17 מתחמים לקליטת משרתים, ובשלב מאוחר יותר אף מתחמי חיסונים בתוך היחידות עצמן. הסיבה שלא פותחים בהתחלה את כל המוקדים במקביל, טמונה במילותיו של סגן הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר, שביקש שבמבצע כה מורכב לוגיסטית - תבוא הדייקנות על חשבון המהירות. 

 "זה אינו חיסון לשפעת", מדגישים במנהלת, "מדובר בחיסון שניתן במספר סבבים ובתנאים ספציפיים. אנחנו חייבים להיות מדויקים ביותר - מבחינת הפרשי הזמנים, כמות החיסונים וניטור המידע". לצורך כך, יחידת "שחר" של אגף התקשוב וההגנה בסייבר, בשיתוף יחידות באמ"ן, הקימה מערכות חכמות המתחברות לכלל המוקדים ברחבי הארץ, שישקפו למנהלת בקריה את קצב ההתקדמות בצורה שוטפת.

"בדרך כלל לוקח לפתח מערכות כאלו למעלה מחצי שנה", מסבירה מפקדת מנהלת החיסונים, "אבל במקרה הזה, הצליחו באגף התקשוב ובאמ"ן להקים אותן תוך שלושה ימים בלבד". יתרה מכך, המערכות אותן בנו יכולות לתקשר ביניהן, ומסוגלות לעבד מידע ולספק תמונת מצב מלאה על כל שלבי החיסון של כל משרת.

 "תפעול מבצע כזה אינו דבר של מה בכך", מציינת סא"ל שליו, "אנחנו נעזרים בגופים רבים בתוך הצבא, וגם בתוך המנהלת יושבים עשרות חיילים ומשרתי קבע". אמ"ן, תקשוב, אגף כוח אדם ונציגים נוספים מכלל היחידות בצה"ל הם רק חלק מהאנשים שמנהלים את המבצע, יחד עם החטיבה הלוגיסטית באט"ל שמתכללת אותו.

לאורך "שנת הקורונה", בצה"ל ככלל, ובענף המבצעים של זרוע היבשה בפרט, לא נחו לרגע - בין אם בחלוקת מזון בבני ברק, במפעל הבדיקות הגדול שנבנה ברגע, או בהקמת 'מפקדת אלון' - אך הפעם, כך הם מספרים, זה שונה: "אם בשאר המבצעים שיצאו לפועל השנה, היה לצבא מרחב תמרון עצמאי - פה אנחנו חייבים להיות חדים כמה שיותר, ולא לפספס מנת חיסון אחת".

כאמור, כבר בשבוע הבא יחלו משרתי צה"ל להתחסן, אבל המנהלת צפויה לפעול במשך מספר חודשים, עד לסיום המבצע בכל יחידות הצבא: "אנחנו מבצעים הערכות מצבי יומיות ושבועיות, וחושבים על מהלכים קדימה בהתאם להתפתחויות - אבל נתיישר למטרה, עד שיחוסן אחרון החיילים". 

רגע לפני סיום, סא"ל שליו מבקשת להוסיף משהו שמבחינתה הוא המפתח להצלחה. תכננתי שתגיד לי משהו על קצב העבודה או על קבלת החיסונים, אבל היא הצליחה להפתיע אותי: "ציבור המפקדים והחיילים הוא המפתח להצלחה. ללא שיתוף הפעולה המלא שלכם, והמחויבות לתהליך החיסון - לא נצליח במשימתנו. והפעם, זו משימה לאומית של כולנו".