כך מסכם ראש האגף לתכנון ולבניין כוח רב זרועי את 2020. הנאום המלא

כאשר מדברים בצה״ל על תחזיות, מצביעים על כלי עבודה חשוב ביותר שבלעדיו מלאכת התכנון תתקשה, חלילה תכשל. כמי שאמון על מלאכת התכנון באחד הארגונים הגדולים והמורכבים במדינה, ארגון בו אינהרנטית קיים ה-"FOG AND FRICTION"  של המלחמה, היכולת לגזור מהתחזיות הנחות יסוד והנחות עבודה נכונות, הוא בליבת העיסוק - ואני חושב שאנו עושים זאת בצורה מקצועית מאד.

 ובכל זאת - השנה האחרונה לימדה אותנו דבר או שניים על הזהירות הנדרשת מתחזיות, וכנגזרת מכך - על הערכת המצב הכוללת. נגיף הקורונה היה ללא צל של ספק מעצב מרכזי בכל העולם, כך גם עבור צה"ל, והוא לא הופיע באף תחזית.

 תחת הערת אזהרה זו - אפתח בדברי בסקירה של עיקרי הסביבה האסטרטגית בה אנו פועלים, ארחיב במענה של צה״ל לאתגרים הללו - על בסיסה של תפישת הפעלה שגובשה בשנתיים האחרונות בצה״ל, ״תפישת ההפעלה לניצחון״ ותוכנית בניין הכח למימושה - תוכנית ״תנופה״. תיווכחו לראות כי באופן טבעי היכולת לממש את 'תנופה' קשורה קשר הדוק למשק הישראלי, לתעשיות הביטחוניות ולהון האנושי של מדינת ישראל.

את הפתיח אסיים במסר המרכזי שלי – התכנית הרב שנתית תנופה, כביטוי להשתנות צה״ל, היא כורח המציאות. היא תקרה בכל דרך כי אין לנו פריבילגיה אחרת מלבד לממשה. מימוש התכנית הינו המפתח לעליונות הצבאית של צה״ל שנים קדימה. כמובן שהשלכות מגיפת הקורונה לא פסחו גם על אויבינו. אין מדינה סביבנו או ארגון טרור שלא היו צריכים להתכנס פנימה ולהיאבק בנגיף.

אך בצד המציאות החדשה, המשיכו צבאות הטרור  לפעול, להתאמן, להפיק לקחים ולשפר את יכולותיהם במגוון תחומים, הברורים והמסוכנים בהם אלו הטילאות המדויקת וההתבססות של איראן בסוריה. כל זאת בניסיון לייצר זירה וגבול טרור נוסף על זה שבלבנון.

״רגל הציר" האזורית הייתה גם השנה איראן, על אף שגם עליה לא פסחו השפעות הקורונה. איראן ממשיכה לחתור לערעור המציאות הביטחונית בכלל גזרות הלחימה, תוך שהיא ממשיכה לעסוק בתוכנית הגרעין, מממנת את ארגוני הטרור במזרח התיכון במאות מיליוני דולרים, פועלת לחמשם ומזינה אותם באמצעי לחימה מתקדמים. ציר ההזנה האיראני בא לידי ביטוי בנתיבים אויריים, ימיים ויבשתיים דרך סוריה, לאחרונה אף בדרכים נוספות חדשות.

סיכולם של סולימאני ופא-חרי-זאדה היוו מכה קשה לאירנים (בכל זאת לא לכל אחד יש תחליף מיידי), אבל גם הם לא יביאו לויתור איראני על אספירציית הגרעין ועל שאיפתם להגמוניה שיעית אזורית.

וכך, בצד המגיפה, התמודד צה״ל עם מגוון רחב של אתגרים, בהיקפים רבים יותר ובמורכבות עולה בכל מקום במזרח התיכון. 

המערכה שבין המלחמות, ״המב״מ״, הייתה אפקטיבית מאד  – נתקפו כ-500 מטרות, בוצעו מבצעים חשאיים רבים, והוגברה באופן ניכר הפעילות במימד הסייבר. כל פעילות כזו - שבדרך כלל שומעים עליה רק ממקורות זרים, יש בה פוטנציאל גדול יותר להסלמה והתדרדרות למלחמה.

בכל תקיפה בסוריה יש להתחשב במיקום הכוחות הרוסים, מיקום הכוחות הסורים, מיקום המליציות השיעיות, כוחות חיזבאללה בסוריה, אזרחים וכוחות נוספים. זו המורכבות, זו גם הנפיצות. מדובר במבצעים המביאים לידי ביטוי את יכולות המודיעין, האש המדויקת, הסייבר כמו גם את כושרן של זרועות האוויר ים והיבשה - הממחישות בעשייתן השוטפת תעוזה, יצירתיות ויכולת כוללת מרשימה. קצה מבצעי מחודד, מודיעין אינטימי וטכנולוגיה מתקדמת – יוצרים כאן שריר חזק, שמשרת גם את מוכנותו של צה״ל למלחמה כוללת.

האיום האיראני אינו שגרתי ודורש מצה״ל שיתופי פעולה עם מדינות רבות נוספות. מרחבי שותפות אלו, הנובעים מהחיכוך היומיומי וממרוץ הלמידה, הינן כר פורה לתעשיות הביטחוניות ולמשק הישראלי להרחיב את שווקי הפעולה שלו. כיום, כמו בעבר האמירה ש - ״אם לצה״ל יש כזה גם אני רוצה״, תופסת.

כמובן ששיתוף הפעולה המרכזי של צה״ל הנו עם ידידתינו הגדולה והחשובה ביותר - ארצות הברית. תמיד התקיים דיאלוג אסטרטגי רחב ועמוק לצד שיתוף פעולה צבאי אינטימי, אבל לא אטעה אם אומר שבשנה האחרונה הוא הגיע לשיאים חדשים. 

ראייה לכך שרק בשנה וחצי האחרונה, יושב ראש המטות המשולבים האמריקאי הגיע לישראל כבר שלוש פעמים. מבלי לפרט אומר - מפעולה אחד לצד השני, אנו פועלים אחד עם השני. כמובן, שאינטימיות מבצעית מובילה גם להדוק שיתוף הפעולה במעגלים נוספים כמו אימונים, תרגילים ובניין כח משותף.

כקצין בכיר בחיל האויר טרום היותי ראש האגף לתכנון ולבניין כח רב-זרועי, יצא לי להיות מעורב באופן אישי וללוות את התרגילים המשותפים עם האמריקאים בתחום ההגנה מפני טילים – ההתקדמות והיכולות שפותחו - בצניעות אומר, אין דומה להן בעולם כולו.

לסיכום חלק זה של דברי אומר כי צה״ל פועל היום בכל מקום במזרח התיכון, באופן גלוי וחשאי, תוך תיאום הדוק עם השותפה שלנו - ארצות הברית, לשמירה על ביטחונה של מדינת ישראל ואזרחיה. 

צה״ל פועל בהצלחה מרובה מול מגוון איומים, ב - 6 חזיתות שונות - כל אחת ומאפייניה הייחודיים, 24/7. הפעילות נעשית באחריות רבה והצלחותיה הן המאפשרות למדינה להתרכז בעת הזו עם אתגרים לאומיים נוספים ולצה״ל להיערך ולבנות את כוחו טוב יותר. בניין הכח למלחמה הבאה, זו תכנית 'תנופה'. עליה ארחיב כעת. אפתח ואומר שצה״ל כשיר, ערוך ומוכן למלחמה בכל עת. עם זאת, מגמות האויב לקיזוז הפער מצה״ל מדאיגות, בשל האפשרות שיאתגרו אותנו במשך ומחיר המלחמה עד השגת הניצחון.

ברשותכם, אתעכב במעט על המילה ״קיזוז״ ואתן בה סימנים קונקרטיים. ראשית, האויבים שלנו נעלמים. תרימו משקפת ולא תראו אותם. הם בתת קרקע, באזורים מיוערים ובסבך. הם יגיחו לזמן קצר, ינסו לזנב בכוחותינו או לשגר נשק תלול מסלול (בקיצור - תמ"ס), ולהיעלם שוב. נוסף על כך, האויבים שלנו נטמעים בתוך אזור אורבני צפוף. מטרתם שלא נדע מי אויב ומי אזרח - עד לקרב פנים אל פנים, בו יתרונות האש המערכתית של צה״ל מצטמצמות.

לאויבים שלנו מערכי טילים מכל הסוגים, לכל הטווחים – המיועדים בראש ובראשונה לפגוע בעורף הישראלי. מערכים אלו קיימים בהיקפים נרחבים, ומשוגרים מאזורים צפופי אוכלוסיה. נוסף על כך, האויב מצטייד באמל"ח מתקדם – מערכות הגנה-אווירית, מערכות שיבוש וחסימה, יכולות סייבר ועוד. כל אלו הינן יכולות צבאיות מתקדמות במאפייני פעולה של ארגוני טרור, כפי שציינתי – "צבאות טרור".

זו תמצית השתנות האויבים שלנו בעשור וחצי האחרונים – הצטיידות נרחבת בתמ"ס, פעולה מתוך אזורים אורבניים צפופים, הגובים מחיר מצה״ל ומאריכים את משך המלחמה. על אתגרים אלו באה תפישת ההפעלה לניצחון לענות - תפישה זו גובשה עם כניסתו של הרמטכ״ל הנוכחי לתפקידו. היא מגדירה את הדרך בה צה״ל ינצח את אויביו באופן מובהק יותר. קרי - בזמן קצר מבעבר, במחיר נמוך יותר לעורף האזרחי ולכוחותינו ותוך הסבת נזק אדיר למרכזי הכובד של האויב ופגיעה אנושה בהם.

לשם כך, צה״ל פועל בשלושה מאמצים – ראשית, מאמץ המהלומה הרב ממדית שתכליתה להלום באויב באופן עוצמתי תוך מיקוד בשלילת היכולות המרכזיות שהוא בנה. ההתקפה על האויב מורכבת מהמהלומות המובלות על-ידי חיל האוויר, אך אינה מתבססת אך ורק על קינטיקה. אלו מהלומות בעצמה גבוהה, בדיוק רב ובספיקה אדירה במגוון ממדי פעולה – בסייבר, בלוחמה האלקטרונית, מהיבשה ומהים, לוחמת תודעה ולוחמה חשאית.

דמיינו ש״בתזמון מושלם״, לפני תקיפה אווירית, הקשר של האויב יאבד לו, רוח הלחימה ותמונת המצב שלו תתערער מלוחמת מידע אפקטיבית, המחשבים שלו יושבתו, ואז גם כוחותיו ייתקפו בפצצות - ההשפעה הזו משמעותית בהרבה, אני קורא לזה ״נזק בריבוע״. כל זה לא דמיון, אלו דברים שצה״ל צריך לעשות יחד, באופן מתוכנן מתואם ומסונכרן.

במקביל, פועל תמרון רב מימדי - שבא למצות את השילוב בין פעולת הכוחות המתמרנים בשטח ליכולות המערכתיות של צהל בכלל הממדים – אש, מודיעין, סייבר ונוספים. המטרה שלנו היא למזער את קרבות ה״רובה אל רובה״ שבו האויב קובע את עיתוי הקרב, ולמקסם את קטלניות הכוחות שיוזמים את חשיפת האויב ותקיפתו.

זהו אחד האתגרים הגדולים בבניין הכח של צה״ל  - להביא את כל העושר המודיעיני, יכולות ההתקפה ותמונת הקרב המדויקת ל״קצה המבצעי״ - למפקד הפלוגה שבתוך נבטייה, לטייס המסק״ר שמסייע לו, למפעיל שבקרון הכטמ״מ או למפקד הסטי״ל שבים.

אבל אופי העימות הבא, מחייב לא רק התקפה חזקה, כי אם גם הגנת ברזל. הגנה רב מימדית היא צו השעה, לעמידה למול מטרות האויב לפגיעה בעורף הישראלי – מול התמ"ס, בגבולות ובמרחב הקיברנטי. ההגנה נשענת על מגוון מערכות מתקדמות, את חלקן אתם מכירים היטב –כיפת ברזל היא כבר שם דבר בקנה מידה עולמי, קסם תוצרת כחול-לבן, המוכיחה את יעילותה כל יום. רק לפני מספר ימים התבשרנו על יכולתה ליירט בהצלחה גם טילי שיוט.

לצידה של כיפת ברזל, יש מערכות נוספת שיפעלו ביום פקודה בתמהיל משולב שיאפשר הגנה חזקה כוללת לעורף הישראלי. אין כמובן הגנה הרמטית, ובמלחמה לא נוכל להגן על כל יישוב ואזרח - אבל היכולת להגן על נכסים רגישים של המדינה וריכוזי אוכלוסין גדולים הינה טובה מאד – בטח בצירוף התגוננות עורף נכונה.

מקומה של ההגנה ברור והפך לחלק מתפישת הביטחון של ישראל. המאמצים, המהווים את ראש החץ הצה"לי, נשענים באופן מוחלט על קיומה של עליונות צבאית בכלל הממדים. הדוגמא הכי מוחשית ואותנטית היא המערכה על חופש הפעולה האווירי בלבנון. בשנה האחרונה אנו עדים לניסיונות חוזרים ונשנים של חיזבאללה לנסות ולדחוק אותנו מפעילות אווירית מעל שמי לבנון. ללא עליונות אווירית - לא נוכל לאסוף על חיזבאללה ולהביא מודיעין איכותי. לא נדע על הקורה בסוריה ועל דפוסי ההתבססות האיראנית. נתקשה לסכל העברות אמל"ח מתקדם בציר איראן- סוריה- לבנון. 

בתעוזה עולה - מנסה חיזבאללה לפגוע בכלים הבלתי מאוישים של חיל האויר, לאחרונה אף תוך שיגור טילי קרקע אוויר איראנים מתקדמים מתוך שטח לבנון. אנו עוקבים אחר ניסיונות אלו וברור כי לא נשלים עימם. באופן דומה, ממד הסייבר הולך ותופס נפח גדול יותר בשדה הקרב המודרני. על השלכותיו אנו למדים לאחרונה מדיווחים על תקיפות של חברות אזרחיות.

מימד זה מתפתח במהירות - ממחיש לנו כמה חשוב להיות מוגנים מחד ובעלי יכולת מעצמתית התקפית מאידך. לשימוש בממד זה יתרונות רבים, בעיקר בהיותו נטול קינטיקה ובשל כך עם לגיטימציה רחבה בפעולה. להערכתי, היקף הפעילות במימד זה רק ילך ויגבר.

 המהפיכה התעשייתית הרביעית, הביאה לטשטוש הגבולות בין העולם הפיזי לדיגיטלי. העולם האזרחי משתנה בקצב אקספוננציאלי ואת העוצמות האלו של העולם החדש אנחנו רוצים להביא לשדה הקרב. לכל אחד מאיתנו יש מחשב בכף היד, המנגיש לו עושר של שירותים שלא יכולנו לדמיין לפני עשור. כך גם יהיה ללוחם בשדה הקרב. 

תפקידי הוא לדאוג לכך שהמודיעין שקיים בתל אביב יגיע ללוחם בקצה, תפקידי שברגע שיזוהה האויב- הוא יתקף במהירות. הדיגיטל ומרחב הלחימה האחוד יביא ללוחם את מה שהוא צריך, מתי שהוא צריך. רתימת היכולות הצה"ליות ושכלולן לכדי פעולה קטלנית בשדה הקרב על-ידי הכוחות הלוחמים, היא התמצית של תכנית בניין כח אליה יצאנו. חיבורם למרחב לחימה דיגיטלי אחוד, בו כולם מייצרים וחולקים מידע רב המהותך בחוכמה לצרכנים השונים יביא למכפילי הכח אותם אנו מחפשים. 

בניין כח באותם מרחבים משותפים רב זרועיים גורם לשבירת החומות בין הזרועות, לאיגבור שיתוף הפעולה ולהתארגנויות משותפות - הלוחמים גדלים יחד לקרב הרב ממדי המשולב. השתנות זו של צה״ל היא תהליך רציף וקבוע, אך גם גמישה לשינוי ועדכון. זו היכולת שלנו כל הזמן לדייק את התכנית בהתאם להתפתחויות – הן בסביבה החיצונית והן בסביבה הפנימית. אני קורא לזה - התפתחות ספיראלית. 

כל יכולת שאנו מפתחים יורדת מיידית לבחינה, ניסוי וחיכוך בגזרות המבצעיות. אם ראינו כי טוב – מייצאים לצה"ל הגדול. בכך מעגל הלמידה ופיתוח היכולת הוא מהיר, עדכני, לומד, גמיש ורלוונטי. נשיא המדינה, שמעון פרס ז״ל אמר פעם על מלאכת התכנון ובניין הכח בצה״ל, שהדבר דומה לתיקון שעון מבלי לעוצרו. ואכן - השתנות לצד מוכנות מתמדת, דיאלקטיקה רציפה בין יכולות העתיד  למוכנות בהווה. זהו האתגר האמיתי, אין הנחות.

לא פעם עולה השאלה – איך בצל האתגרים השונים, בפרט המשאביים, צה״ל יממש את תכנית 'תנופה'. אז אני רוצה לומר – צה"ל כבר מממש את תכנית 'תנופה'. אכן, קיימים אתגרים משאביים רבים על רקע הקורונה ועל כך שצה״ל מתנהל ללא מתווה רב שנתי. עם זאת, הצלחנו להעלות את תכנית 'תנופה' על מסילת המימוש תוך יישום העקרונות הבאים -

א. את ה״שקל הראשון״ אנו משקיעים במכפילי הכח, הם הקטרים שיביאו עימם את ההשתנות.

ב. אנו מחפשים הזדמנויות עם התעשיות הביטחוניות הישראליות. הסתכלות ארוכת טווח של צה"ל, לצד נכונות וגמישות של התעשיה, מאפשרים להגיע לעמק השווה וזה WIN WIN לכולם.

 ג. אנו מחפשים שותפויות בעולם לפיתוח של הפרויקטים המובילים עתירי הממון. דווקא בעידן הקורונה אנו רואים מדינות מערביות רבות המייצבות את תקציב הביטחון ומחפשות שיתופי פעולה. צה״ל הוא צבא מעניין עבורן.

 ד. אנו משקיעים מאמץ רב ורציף להתייעלות פנימית בתוך צה״ל. מהקיום השוטף, עבור באיגבור מערכי הסימולטורים שלנו הממירים שעות אויר/ים/יבשה באימון וירטואלי איכותי, דרך סגירת מסגרות והתייעלות פנימית - בבחינת ״ישן בפני חדש״. את המקורות המתפנים ממהלכים אלו אנו מפנים לאזורי ההשתנות הצה״לים עליהם פרטתי מקודם.

 לצד כל אלו, בשנה האחרונה השתתפנו במאמץ הלאומי בהתמודדות עם מגיפת הקורונה. אלפי חיילים בסדיר ומילואים עסקו בסיוע למרחב הלאומי – החל מעבודה עם הרשויות המקומיות בחלוקת מזון וסיוע לקשישים ועד לקציני מודיעין העוסקים בניתוח נתונים ומגמות עבור משרד הבריאות. כל זאת, במקצועיות, במסירות ובדבקות במטרה.

אני מקווה שהשבועות הקרובים יסמנו את נתיב היציאה מהמגיפה, ונוכל לשים את הקורונה מאחורינו. עד אז, אנחנו כאן בחזית המאבק, ביחד עם משרד הבריאות ושאר הגופים המעורבים. נמשיך להשתתף במאמץ זה כל עוד נדרש לכך.

אסיים במקום בו פתחתי את דבריי - תחזית היא הבסיס לתכנון, ועל אף המציאות העולה על כל דמיון לעיתים, הרי שתפישת הניצחון שגובשה ותוכנית בניין הכח הנגזרת ממנה ״תנופה״- יאפשרו יכולות חזקות לצה״ל מול כל אויב ותפנית אפשרית. אנו מנצלים את עידן המהפכה הרביעית ויוצרים מענה כולל חדש ואחר, למעשה המלחמה. טוב יותר, מהיר יותר, קטלני יותר. רובוסטי יותר.

השינוי אינו פשוט למימוש. הוא דורש נחישות, אורך רוח, הובלה ומנהיגות. על מנת לאפשר זאת ולשמר את העצמה הביטחונית של מדינת ישראל, עומדים לרשותנו שלושה דברים: הראשון, הוא הבסיס האיתן של צה"ל.

השנה האחרונה הייתה מוצלחת מאד ברמה המבצעית, צה"ל נמצא היום בכשירות ומוכנות גבוהים לכל משימה. הסד"כ שרכשנו לאורך השנים, היכולות שפתחנו וכח האדם המעולה בסדיר ובמילואים, הם המסד והתשתית לצה"ל במיטבו לעשורים הקרובים.

הדבר השני העומד לרשותינו הוא ההון האנושי האדיר. אנחנו מגייסים את מיטב הנוער, במעגלים הולכים ומתרחבים ביחס לעבר – מכל גווני האוכלוסיה ומתוך מחויבות למצות את העוצמות שבהם באופן מיטבי. במובן הזה מעבר צה״ל לנגב הינו לא פחות ממהפיכה. אני מאמין בלב שלם, כי היוזמה והחדשנות שמאפיינת את מדינת ישראל מגיעה מלמטה, מהמוחות של הצעירים המבריקים והיצירתיים, שיש לבני ובנות ישראל. הנוער של היום מאופיין בתשוקה ליצור, לשנות ולהשפיע.

את כל אלו, צה"ל רותם ומעצים בשירות הצבאי, ומחזיר לחברה אזרחים טובים יותר, הם אלו שבהמשך דרכם יאפשרו למשק הישראלי לגדול ולהתפתח.

הדבר השלישי הינו הטכנולוגיה – היכולת של צה"ל לשמר את העליונות הצבאית נשענת ברובה על אמצעי לחימה, מערכות נשק, חומרה ותוכנה מתקדמת תוצרת אומת ה״הייטק״. במובן הזה, תכנית 'תנופה', הינה הזדמנות אסטרטגית לצה״ל ולמשק הישראלי כולו. עוצמת הצבא, ההון האנושי המופלא והטכנולוגיה המתפתחת הינם משולש התחדשות מתמדת, הבונה עוצמה לאומית אמיתית ומהוה את תעודת הביטוח להמשך שגשוגה של מדינת ישראל.