המדריך למבצע החיסונים של צה"ל נגד הקורונה. כל השאלות והתשובות

(עדכון אחרון: 28.01.2021)

• האם החיסון יעיל ובטוח לשימוש?
  
  על פי הנתונים שהוצגו למשרד הבריאות בארץ, ולארגוני הבריאות בעולם, החיסון בטוח ובעל אחוזי יעילות גבוהים - כ-95% - ולכן הוא גם אושר לשימוש על ידי ארגוני הבריאות המובילים בעולם. חשוב לציין שבניסויים שנערכו השתתפו עשרות אלפי אנשים, שחוו לכל היותר תופעות לוואי קלות, שחלפו בתוך ימים ספורים, וכי החיסון עבר את כל שלבי האישור הדרושים למרות האצת שלבים בירוקרטים מסוימים.
  
  ניתן להסיק שהחיסון בטוח גם מהסתכלות על מדינות שכבר החלו לתת אותו לאזרחיהן. מפתחות החיסונים ימשיכו להיות במעקב אחר קבוצות הנסיינים שלהן, וכל תופעה תיחקר ותילמד לעומק.

• באילו חיסונים צה״ל מחסן את חייליו?
  
  חיל הרפואה מקבל הקצאות לחיסונים ממשרד הבריאות, מתוך החיסונים שנקנו על ידי מדינת ישראל לשימוש בארץ. החיסון שפתחה חברת ״פייזר״ הוא היחידי שהגיע לארץ ואושר לשימוש בשלב זה. ככל שיאושרו ויגיעו חיסונים של חברות נוספות, הם יוכנסו לשימוש גם בצה״ל על פי ההקצאות.
  
  החיסונים מסופקים על ידי משרד הבריאות באמצעות חברת ס.ל.א, והם משונעים ומאוחסנים בתנאים מתאימים.

• האם כל אחד יכול להתחסן?
  
  החיסון מומלץ לכל אדם מעל גיל 16 וניתן במטרה להקטין הסיכון במחלת הקורונה וסיבוכיה. סגלי הרפואה יתחסנו קודם לכן, כיוון והם בחזית הלחימה בנגיף. בהלימה להמלצות משרד הבריאות, לא יחוסנו כרגע משרתים הסובלים מאלרגיות מסכנות חיים ומומלץ להימנע מלהתחסן בעת מחלת חום חדה.
  
  עובדי צה״ל, שמטופלים בקופות חולים אזרחיות, יקבלו את החיסון נגד הנגיף בקופות החולים. 

• האם חובה להתחסן?
  
  קבלת טיפול רפואי, על פי חוק, אינה בגדר חובה במדינת ישראל, ולפיכך אין חובת חיסון גם בצה״ל. עם זאת, מומלץ ואף רצוי להתחסן נגד הנגיף. החיסון בטוח, אינו גורם למחלה, מונע תחלואה, סיבוכים קשים ואף תמותה, מסייע בהגנה על המשפחה והסובבים אתכם, וחיוני להבטחת הכשירות התפקודית ההכרחית בצה"ל.

• איך אדע אם אני בקבוצת סיכון?
  
  ההגדרה בתחום ניתנה על ידי משרד הבריאות. קבוצות הסיכון כוללות מטופלים הסובלים מיתר לחץ דם, מחלת לב, סכרת, מחלת כליות, מחלת כבד, מחלה נוירולוגית, נטיה לקרישיות יתר, מחלת ריאות כרונית והשמנת יתר ברמה מסוימת (כזאת שמזכה בפרופיל 64 ומטה). 
  
  אם יש לכם ספק לגבי השתייכותך לאחת הקבוצות, ניתן לפנות למרפאת היחידה לצורך בירור. אנשים מעל גיל 60 מצויים גם הם בקבוצת סיכון.
  
  

• איך אדע מתי אני מתחסן?

א. אם אתם משתייכים לקבוצת סיכון או שהנכם סגל רפואי - תקבלו הודעה לטלפון הנייד שלכם עם מועד החיסון, השעה המדויקת בה אתם מתבקשים להגיע ומיקום המתחם המרחבי שאליו אתם משתייכים. לסיוע בנושא, הכוונה או שינוי מועד, ניתן להפנות למוקד הייעודי שנפתח לנושא.

ב. אם אינכם משתייכים לקבוצת סיכון או חלק מסגלי הרפואה - תקבלו זימון להתחסן בהלימה להתקדמות המבצע והגעת חיסונים ארצה. לוחמים ויחידות שהן קריטיות לכשירותו המבצעית של צה״ל, יקבלו תעדוף בתור. בשלב מאוחר יותר, בהינתן שהגיעו ארצה חיסונים נוספים, כלל משרתי הצבא יוכלו להתחסן.

• איפה ניתן להתחסן?
  
  החיסונים יינתנו במספר מתחמי חיסון מרחביים, ברחבי הארץ, שיפתחו בהדרגה. מתן החיסון יבוצע על ידי חובש שיוכשר לכך בידי האקדמיה לרפואה צבאית, ובכל מתחם תפקח אחות מוסמכת.
  
  
• היכן ממוקמים המתחמים?
  המתחמים פרוסים ברחבי הארץ, באופן שיאפשר למשרתי צה״ל נגישות נוחה וקצרה יחסית למתחם. עם זימונכם, תופנו למתחם הרלוונטי.
  
  
• מה הם שלבי החיסון?
  כשאתם מגיעים להתחסן, תעברו בארבע תחנות: בקרת כניסה, בה יבוצע תהליך זיהוי המוודא שהגעתם למקום הנכון, עמדת תשאול, בה תציגו את השאלון שמילאתם באפליקציה ייעודית למתחסנים ותענו על מספר שאלות כדי לוודא שאתם עומדים בקריטריונים הדרושים, עמדת החיסון, בה יזריקו לכם את החיסון, וחדר המתנה, בו תחכו תחת השגחה במשך כרבע שעה עד שתהיו מוכנים לחזור לפעילות רגילה.
  לכל המידע על שלבי החיסון לחצו כאן

• למי אוכל לפנות בנושא אם יש לי שאלות?

א. אם השאלות שלכם נוגעות להשתייכותכם לקבוצת סיכון - עליכם לפנות למרפאת היחידה.

ב. לשאלות בנושא מועד החיסון, מיקום המתחמים והתהליך - ניתן לפנות למוקד הייעודי שנפתח לנושא. אנו נעשה כמיטב יכולתנו להנגיש לכם את כל המידע באמצעות אתר צה״ל.

• איך ניתן החיסון?
  
  החיסון ניתן למתחסן/ת בהזרקה לתוך השריר בזרוע, בשתי פעימות בהפרש של 21 ימים לפחות בין כל מנה. בטרם יעברו 21 יום, מקבל/ת המתחסן/ת תזכורת לטלפון הנייד שלו/ה, עם מועד מתן החיסון השני. משרת ייחשב מחוסן רק שבוע לאחר קבלת שתי מנות החיסון.
  
  
• מהן תופעות הלוואי האפשריות? האם עלי לחשוש?
  
  תופעות הלוואי שנרשמו עד עתה הן קלות וחולפות בפרק זמן קצר, לרוב תוך יומיים. התופעות השכיחות ביותר הן תגובה מקומית (אודם ונפיחות), עייפות וכאבי ראש. 
  
  תופעות נוספות, נדירות יותר, הן חום, כאבי שירירים, צמרמורות, כאבים במפרקת, חולשה, בחילה או נפיחות בבלוטות הלימפה. תופעות אלה אמורות לחלוף בתוך כיומיים, לכל היותר. בכל מקרה של החמרה במצב, יש לפנות למרפאת היחידה לצורך קבלת טיפול ומעקב.
  
  

• האם אתם נצמדים לנהלי משרד הבריאות?
  
  בוודאי. המבצע מתואם עם משרד הבריאות ויתקיים בהתאם להנחיות המחייבות שלו. תנאי האחסון, תזמון מתן החיסון השני והגדרת המטופל כמחוסן הם בהלימה להתנהלות בקופות החולים האזרחיות.
  
  
• איך קבעתם מי מתחסן קודם?
  
  בדומה למערכת הבריאות הלאומית, תחילה מתחסנים סגלי הרפואה, שמהווים את חזית המאבק בנגיף, ואחריהם קבוצות הסיכון. במקביל לקבוצות הסיכון יחוסנו גם בעלי תפקידים קריטיים בצה״ל, ואוכלוסיות לוחמים שכשירותן הכרחית לרציפותו התפקודית של צה״ל. כאשר יגיעו חיסונים נוספים ארצה, תינתן אפשרות לכלל החיילים להתחסן.
  
  

• חייל שנדרש לבידוד במועד המתוכנן לחיסון שני - האם ניתן לחסנו?
  
  חייל הנדרש לבידוד לא יוכל לצאת מבידוד לצורך חיסון. בתום הבידוד יתואם לו מועד חדש לחיסון. ניתן לפנות בנושא לסגל המשא״ן ביחידה.
  
  

• חייל שהשתחרר לאחר מועד קבלת החיסון הראשון וטרם קבלת החיסון השני - כיצד ניתן לחסנו?
  
  הנחיית משרד הבריאות היא לחסן באותו אתר את שתי מנות החיסון, ועל כן חיילים הצפויים להשתחרר בחודש הקרוב לא יחוסנו בחיסון הראשון בצה"ל, אלא יחוסנו באזרחות לאחר שחרורם.
  
  

• האם לחיסון השפעה על פריון? האם הוא בטוח לנשים בהריון או נשים מניקות?
  
  מהעדויות הקיימות ומהניסיון שנצבר עד כה עולה כי החיסון בטוח לנשים בהריון, מניקות ולקראת טיפולי פריון ואינו פוגע בהריון או בפריון. חיל הרפואה לומד את נתוני ההתחסנות, מקיים הערכות מצב שוטפות בנושא ומאמץ את הנחיית משרד הבריאות להגדיר הריוניות כקבוצת סיכון ולאפשר להן להתחסן בהקדם האפשרי. משרתת צה״ל בהריון שמעוניינת בחיסון, יכולה לתאם באמצעות סגל המשא״ן ביחידתה, תור לחיסון בהקדם האפשרי.

• מלש״ב לקראת גיוס - האם יכול להתחסן?
  
  לאור מתן חיסונים נוספים בשרשרת החיול, מלש״ב יוכל להתחסן בקופת החולים שלו - כל עוד מועד החיסון השני מתקיים לא יאוחר משבוע בטרם הגיוס. אם המועד הוא במרחק של פחות משבוע, או שהמלש״ב לא יספיק להשלים את תקופת ההמתנה בין החיסון הראשון לשני - עליו להמתין ולהתחסן בצה״ל.

• מהי תעודת מתחסן ומה היא נותנת לי?
  
  ״תעודת מתחסן״ תינתן לכל משרת צה״ל שהשלים תהליך התחסנות מלא, כלומר במעמד קבלת מנת החיסון השניה. התעודה תשמש כאסמכתא לסיום תהליך ההתחסנות ותינתן לכל משרת בצורה ידנית כמסמך איתו המשרת צריך לנוע. בשלב מאוחר יותר, לאחר הזנת הפרטים במשרד הבריאות, יקבלו המתחסנים תעודה מקוונת לטלפון הנייד, בדומה לאוכלוסיית האזרחים המתחסנים בישראל, אשר תקנה לו הקלות מסוימות, בהלימה להחלטת צה״ל והנחיות משרד הבריאות. האישור יהיה בשפה האנגלית על מנת לתת מענה בשדות התעופה בארץ ובעולם. 

• האם יש הנחיות מיוחדות להתנהלות לאחר החיסון?
  
  כרבע שעה לאחר מתן החיסון, אם המחוסן/ת חש/ה בטוב – הוא/היא חופשי/ה לחזור לסדר יומו/ה. יש לפנות למרפאת היחידה אם מתפתחות תופעות לוואי חריגות או כאלה שלא עוברות, גם לאחר יומיים.
  
  
• חליתי בקורונה והחלמתי, האם עלי להתחסן? האם מי שכבר חלה בקורונה והחלים יחוסן?
  
  מחלימים מקורונה, בחודשים הראשונים לאחר ההחלמה, נחשבים למחוסנים.
  
  
• האם אתם ממשיכים לאכוף את ההנחיות?
  
  ודאי. הקורונה עדיין עימנו, ואין מקום לחזרה מוקדמת לשגרה. ההנחיות נאכפות בכלל הבסיסים ומיושמות כלשונן. הקפדה על ההנחיות, לצד התחסנות, תביא לחזרה המיוחלת לשגרה.

לכל המידע על היערכות צה"ל למבצע החיסונים נגד הקורונה - לחצו כאן