הרמטכ"ל ביום לציון 48 שנים לפטירתו של דוד בן-גוריון ז״ל

יום לציון 48 שנים לפטירתו של ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון, דוד בן-גוריון ז״ל, התקיים היום (רביעי) במדרשת בן-גוריון שבשדה בוקר.

במהלך היום נערך טקס אזכרה ממלכתי בראשות נשיא המדינה, יצחק הרצוג וראש הממשלה, נפתלי בנט ובהשתתפות שר הביטחון, בני גנץ, הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי וחברי פורום מטכ״ל.

לאחר הטקס קיימו המשתתפים יום למידה, במעמד נשיא המדינה ושר הביטחון, שכלל שיח ולימוד משותף בהובלת הסופר והעיתונאי דב אלבוים ובהשתתפות מנכ"ל מדרשת בן-גוריון, דרור אלוני ויושב ראש מועצת המכון למורשת בן-גוריון, עמוס ידלין. בשיח דנו המשתתפים בערכי הממלכתיות בחברה הישראלית בכלל ובצה״ל בפרט, באתגרים שמזומנים לצה״ל כצבא העם ודרכי ההתמודדות עם אתגרים אלו. היום נועד לבטא את החשיבות הגבוהה שצה"ל ומפקדיו מייחסים לסולידריות ולערך הממלכתיות בצה״ל.

דוד בן-גוריון הינו מנהיג מעצב בחברה הישראלית והאחראי במידה רבה על עיצוב אופיה החברתי והדמוקרטי של מדינת ישראל. במהלך שנותיו, היה ממנהיגי תנועת העבודה, חבר במפלגות פועלי ציון ואחדות העבודה, מזכירה הכללי הראשון של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, עמד בראש הנהגת היישוב העברי בארץ בתקופת המנדט הבריטי, היה מנהיגה הראשון של מפא"י וכיהן כראש ממשלה ושר ביטחון במשך כ-10 שנים.

בן-גוריון הביא את תפיסת הממלכתיות לשיאה בתחום הביטחון, דרך הכוח הצבאי שהתהווה בתקופתו – צה"ל. הארגונים הצבאיים השונים בתקופת הקמת המדינה הפכו לכח צבאי אחד, אשר כפוף לגוף נבחר. התהליך הביא עמו אירועים מכוננים ומשמעותיים בהקמת צה"ל והפיכתו לצבא ממלכתי, גם היום הממלכתיות הינה אבן יסוד במבנה הערכי של צה"ל.

חזונו של בן-גוריון לפיתוח הנגב הינו חלק מהנושאים אותם צה״ל מוביל בשנים האחרונות. כחלק מכך, משרד הביטחון וצה״ל מובילים את תוכנית ״מעבר צה״ל לנגב״ במסגרתה יעברו בשנים הקרובות בסיסים ויחידות נוספות לנגב. בנוסף, צה״ל מקדם שינויים והתאמות בתחומי כוח האדם על מנת לצמצם את הפערים בין האוכלוסיות השונות ובין הפריפריה למרכז ופותח מגוון רחב של תוכניות לעידוד גיוס למסלולים טכנולוגיים בפריפריה.

״השליחות לחיזוק הממלכתיות שלנו, מונחת במידה רבה על כתפינו, נבחרי הציבור ומנהיגיו. זוהי בעיניי שליחותו המרכזית של איש הציבור הישראלי בימים האלו: להשיב ממלכתיות ליושנה", אמר נשיא המדינה, יצחק הרצוג, "ממלכתיות שרואה את הצרכים המשותפים. ממלכתיות שמעצימה את ה'יחד' שלנו. ממלכתיות שמאפשרת לנו לייצר סדרי עדיפות לאומיים. ממלכתיות שמכתיבה את התנהלותנו – יחד, עם ואל מול המדינה ומוסדותיה".

"אמון הציבור הוא קריטי. צבא העם, נהנה מהאמון הציבורי הגבוה ביותר שאפשר לתאר, הוא משקף בתודעה הלאומית את ההבנה העמוקה שהוא ממלא את ייעודו. אז אני מבקש מאוד לא להתרגש מכל מילת ביקורת, ולא מאיזה ציוץ ברשתות, הכל טבעי. הכל טבעי, הדילמות האלה תמיד היו", הוסיף נשיא המדינה.

"אני חושב שבתוך הקבוצות השונות בחברה הישראלית יש הבנה עמוקה מאוד שיש צורך בהבטחת קיומה של מדינתנו ובטובתה. הדמוקרטיה לא שייכת רק לצד אחד", קבע הנשיא, "היא שייכת לכולם. ולכל אחד יש את הפרשנות שלו, וחלק מתפקידינו כמנהיגים הוא לאפשר דו שיח, להכיר את הקבוצות השונות ולהושיט יד״.

"האתגר של הממלכתיות בדורנו מתחבר למודל השירות בצה"ל שחייב להמשיך להיות גם משימה חברתית שתחבר את אזרחי המדינה. מערכת הביטחון רתומה לכך - ואנו נקדם את הנושא הזה באותה הרוח שהוביל בן גוריון אך גם ברוח התקופה והמציאות בישראל 2021", הסביר שר הביטחון, בני גנץ, "נמשיך לרתום את צה"ל למשימות הלאומיות ובהן גם חיזוק הנגב והפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל".

"בן גוריון מזוהה עם עיקרון הממלכתיות, עיקרון שמדינת ישראל חייבת לחזק ולבסס בכל עת. שירות החובה הופך את צה״ל לארגון ושיטה מרכזיים וחשובים ביותר לטיפוח הממלכתיות. אנשים מרוב האוכלוסיות והמגזרים משרתים ביחד ומפתחים סולידריות ואחדות מטרה", ציין הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי.

"בה בעת, צה״ל חייב בעצמו ובקרב יחידותיו לפתח ולחזק את הממלכתיות באמצעות העקרונות הבאים: ראשית, משימתנו להגן על תושבי המדינה וריבונותה, לפיכך רק שיקולי הביטחון הלאומי ינחו את קבלת ההחלטות של החיילים והמפקדים בצה״ל", פירט הרמטכ"ל.

"שנית, כל חייל וחיילת נדרשים להעדיף את זיקתם למדינה על פני כל זיקה אחרת ובכך מתבטא ערך הממלכתיות. לבסוף, צה״ל מעודד סובלנות ומאפשר לכל חייל וחיילת לשמור על זהותם הייחודית, אך לצד זאת צריך לזכור שהמחויבות למשימה גוברת״, סיכם רא"ל כוכבי.