מבולבלים? אלה כל ראשי התיבות והקיצורים החדשים בצה"ל

אם אתם מחפשים דוגמה שתמחיש עד כמה השפה הצבאית היא חלק בלתי נפרד מהשירות בצה"ל, פשוט תגיעו לאחת היחידות הקרביות ותחליפו כמה מילים עם לוחם שעומד להשתחרר.

כן, מסתבר שרגע לפני שהם גוזרים חוגר, מנסים לא מעט פז"מניקים להפסיק להשתמש במונחים צה"ליים מוכרים, ומחליפים אותם בגרסאות "אזרחיות". כך, הנשק יהפוך פתאום לרובה, השק"ם לצרכנייה והש"ג המוכר – לשער כניסה.

אבל ממש בקרוב ייכנסו למאגר שלהם עוד אוצרות ופנינים, עם יציאת המילון החדש, המכיל יותר מ־7,000 קיצורים וראשי תיבות.

600 ראשי תיבות וקיצורים צבאיים חדשים בעברית, ועוד 200 באנגלית מצאו את דרכם לגרסה הנוכחית של המילון, אחרי שבע שנים שלא עודכן.

אז הינה חלק מראשי התיבות שכדאי שתתחילו לשנן:

טַנמַ"ם – טרם נקבע מיקום מדויק

לוֹ"ם – לוחם מעברים

מַגנָ"ס – מגן בסייבר

מָלָ"ד – מיליון דולר

דחמ"ש – דוחה משימות

בַּדהָמָ"ץ – בדיקת היתכנות ודרישה מבצעית

מַמלָכָ"ה – מערכת ממוחשבת לכוחות העורף

פַּלטָא"ם – פלוגת טֶנֶ"א (טכנולוגיה ואחזקה)

80% מכלל הקיצורים החדשים הגיעו מחיילים ומקצינים מיחידות צה"ל השונות, ששלחו קיצורים וראשי תיבות המשמשים אותם באופן קבוע בתפקידיהם. "כל החומר עבר סינון קפדני. לא הכנסנו סלנג או בדיחות פנימיות, אלא רק קיצורים המשמשים בתורה, בפקודות ובהוראות", מסבירה רעות גרוס, ראש תחום העריכה והמינוח בחטיבת תוה"ד ועורכת המילון. "אחרי שקיבלנו אלפי פניות, עברנו על כולן וסיננו – היו מונחים שהכרתי, ומונחים רבים אחרים שלא הכרתי – פניתי למפקדים הרלוונטיים ולמדתי עליהם". 

אגא"ס ומפקע"ם, למשל, הם קיצורים שתוכלו למצוא בגרסה הזאת לראשונה, משום שהיחידות שמאחוריהם הוקמו רק בשנים האחרונות. אגא"ס פירושו אגף האסטרטגיה, ומפקע"ם – מִפקדת העומק. 

בשמונה השנים האחרונות, גם חטיבות קיימות שינו את פניהן, ובמילון לא מספקים רק את המידע העדכני, אלא גם את ההיסטוריה של כל תפקיד ויחידה. "איננו מוחקים קיצורים לא רלוונטיים", מסבירה גרוס, "זאת תהיה מחיקת ההיסטוריה. הכנסנו את ראשי התיבות העדכניים, וליד הקיצורים הקודמים הוספנו הפניה לערך הרלוונטי – כך אפשר ללמוד גם מה היה בעבר וגם מה עדכני היום".

כך למשל, הגלגול שעבר תפקיד יועצת הרמטכ"ל לענייני המגדר. מי שמוכרת כיום כיוֹהָלָ"ם, נקראה עד לפני כמה שנים היוֹהָלָ"ן – יועצת הרמטכ"ל לענייני הנשים, ועוד לפני כן, עד תחילת שנות האלפיים, הקַחנָ"ר – קצינת חיל הנשים הראשית. דרך העיון במילון אפשר ללמוד על השפה, ובמקביל גם על הדרך שעובר צה"ל, על השינויים הנעשים בו, ועל ההתאמות לשנת 2021.

אבל למה בכלל צריך מילון לצה"ל? לרעות יש תשובה חד־משמעית: "בצבא כותבים המון – יש יחידות שלמות שכל מה שעושים בהן זה לכתוב. הטקסטים שקצין או חייל כותבים  חשובים ל'כאן ועכשיו', אך יש להם גם ערך היסטורי. מכיוון שצה"ל כל כך גדול ומגוון, נוצרים 'איי לשון' – ביחידות השונות לא 'מדברים באותה השפה'. המטרה של המילון היא לייצר שפה משותפת לכל המשרתים, כך שכשביחידה א' שולחים מסר או מסמך ליחידה אחרת, הוא יהיה מובן". 

כדי לוודא שהמילון יגיע לכמה שיותר משרתים בכל רחבי הצבא, מלבד מילון מודפס שיראה אור בחודשים הקרובים, המילון הופץ גם ברשת הצהלנט, והוא זמין גם כאן. בהמשך הוא יתפרסם גם כמילון מקוון באתר תמונ"ה, שם הוא יתעדכן תכופות ויכלול מנוע חיפוש למציאת ערכים וביאורים, מבין 7,000 הקיצורים הקיימים כרגע במילון.