תגובת צה"ל המלאה לדו"ח מבקר המדינה 71ב'

צה"ל מודה למבקר המדינה על ביקורת מעמיקה זו ופועל בשיתוף פעולה מלא, בפתיחות ובשקיפות עם עורכי הביקורת. צה"ל מתייחס בכובד ראש לממצאי הביקורת וממשיך לפעול לעמידה בכלל יעדיו ובהסדרת הנושאים המומלצים גם בדו"ח הביקורת.

• לתגובת דובר צה"ל לדו"ח מבקר המדינה בנושא שטחי האימונים של צה''ל ביבשה לחצו כאן
• לתגובת דובר צה"ל לדו"ח מבקר המדינה בנושא מעבר יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב לחצו כאן
• לתגובת דובר צה"ל לדו"ח מבקר המדינה בנושא ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים לחצו כאן
• לתגובת דובר צה"ל לדו"ח מבקר המדינה בנושא מערך בריאות הנפש בצה"ל לחצו כאן 

תגובה לדו"ח מבקר המדינה לגבי שטחי האימונים של צה"ל ביבשה

להלן התייחסות לממצאי הביקורת:

כיום, כמעט ואין שטחים שאינם משמשים כשטחי אימונים בשגרה, הנסגרים לטובת אימונים באופן מיוחד. צה"ל מתאים את צרכיו המבצעיים לשטחי האימונים הקיימים על בסיס מספר קריטריונים, ביניהם פיזור כוחותיו בשטח ותרגול מתארי האימון הנדרשים.

בהתאם לדין, תקנה 125 לתקנות ההגנה מאפשרת סגירה קבועה של שטחים לצרכים ביטחוניים, לרבות לצורך יצירת שטחי אימונים, גם בניגוד לתוכניות החלות על השטח. יחד עם זאת, על אף שנכון להיום אין תכנית מתאר לשטחים ביטחוניים,  בתמ"א 35 המגדירה את מדיניות התכנון במדינת ישראל, ישנה התייחסות לשטחים הביטחוניים ולמיקומם וכן לצורך בתיאום עם נציג שהב"ט בוועדות המחוזיות. עדיף, כמובן, ששטחי האימונים יסומנו גם בתכניות מתאר נוספות כדי לצמצם מראש קונפליקטים אפשריים בנוגע לשימושי הקרקע בשטחים אלו. על מהלך זה להתבצע בשת"פ עם צה"ל ובכפוף לסמכות הרמטכ"ל לסגירת שטחים.

אג"ת פועל לאורך השנים לבחון מול הרשויות וגופי הביטחון האם קיימת סתירה בין ייעוד השטח לשימוש אזרחי לבין צורכי צה"ל להשתמש בשטח לאימונים. במרבית המקרים כיום, כאשר אין סתירה עם צרכי צה"ל בשטח, התכניות מאושרות על ידי מערכת הביטחון על מנת לאפשר את מימושן. בהקשר זה יובהר, כי הסעיף בתמ"א 35, הקובע כי לא ניתן להפקיד תכנית בתחומי שטח אימונים ללא התייעצות או אישור נציג שהב"ט, נועד להבטיח כי לא תהיה הפרה של תקנות הגנה, שכן חל איסור להיכנס לשטח צבאי סגור ללא אישור הצבא. וזאת, על מנת להבטיח שהשטח לא יעובד ויהיה שמיש לאימונים. חרף זאת, צה"ל מתיר פעמים רבות שימושים משניים בשטחי האימונים, למשל לצורך מרעה, חקלאות ותיירות, בכפוף לצרכי הביטחון.

אג"ת פועל בשת"פ עם מנהל התכנון המחזיק בתכניות לכלל השטחים במדינת ישראל ופועל לזיהוי אנומליות על מנת לעדכן את התכנית בהתחשב בשטחי האימונים.

צה"ל מייחס חשיבות רבה לקשר השוטף עם ראשי המועצות וההתיישבויות. אנשי אג"ת מקיימים שיח תדיר וברוח חיובית עם ראש המועצה המקומית ירוחם מתוך הבנת חשיבות פיתוח היישוב. בהלימה לכך, צה"ל הקים צוות משותף שמטרתו לבחון הסדרה בשטחי האש ובשטחי הטיסה הנמוכה בעשר השנים הבאות ובסיום עבודתו צפוי להיחתם הסכם בין הצדדים שבו תקודם התוכנית, ולצד זאת יפונו שטחים לטובת אימונים.

בנוגע לשטחי אימונים 501, 104 ו-101, נבחן הצורך בהפקת צווים חדשים לסגירת השטח. מיקום שטחי האש מונגש לציבור  באמצעות אתר מפ"י. במהלך השנה האחרונה התקיים תהליך משותף של ז"י עם יחידות המיפוי של צה"ל בו מופו פערי המיפוי הקיימים בצה"ל והסיבות להם. חלק מהפערים קשורים בכך שתחום השטחים שורטט באופן ידני. חוסר התאימות כפי שהוצג בחלק משטחי האימונים ייפתר באמצעות עדכון הצו על בסיס המיפוי המדויק. בסיום גריעת שטח אש מופץ המידע לכלל הגורמים הרלוונטים בצה"ל ומחוצה לו.

בז"י קיימת מערכת לתיאום אימונים בשטחי אש, המאפשרת מעקב בנוגע לניצול השטחים. כמו כן, מופקים דו"חות דומים באופן ידני. בשנת 2019 אויש תפקיד רמ"ד שטחי אש, שמתוקף תפקידו מבצע ביקורות על השימוש בשטחי האש, לרבות על היקף השימוש בשטחים. במסגרת התקן הנ"ל, יינתן מענה לפערים העולים מהביקורת וביניהם יצירת תמנ"ץ ניצול שטחי אש ובקרות במתא"מים. במהלך 2021, יוגש פורמט להגדרת מדדים לניהול שטחי אש.

אג"ת מבצע בחינות לניצול שטחים באופן שוטף במסגרת טיפול בבקשות לגריעת שטחים. בהמשך, יקוימו תהליכים אלו גם ביחס לשטחים שלא התקבלה לגביהם בקשת גריעה.

המלצת המבקר, בנוגע למיפוי שטחי אימונים בהם מתקיימת פעילות אזרחית קבועה שאינה מאפשרת אימונים, התקבלה בצה"ל וכבר בוצעה.

צה"ל מאפשר שימוש בשטחי אש לחקלאות ולמרעה בהתאם לגרף האימונים. כמו כן, בהתקיים התנאים לכך, מתאפשרת הנחת תשתיות בשטחים אלה מתוך הבנת הצורך הלאומי לקידום ההתיישבות, החקלאות והכלכלה באזורי הפריפריה.

צה"ל מעביר את כל המידע הנדרש לראשות לפינוי מוקשים על מנת לפנות שטחים המיועדים לשימושים אזרחיים קבועים מנפלים, וזאת על מנת לאפשר לרלפ"ם למצות את אחריותה החוקית לפינוי השטחים.

סוגיית תיעוד היסטוריית השימוש באמל"ח בשטחי אש תיבחן ותתואם למול הרלפ"ם.

מידע על אודות פתיחת שטחי אש לכניסת אזרחים בסמיכות לחגי ישראל, מופץ על-ידי דובר צה"ל באופן מוסדר ומונגש לאזרחים באמצעות אתר צה"ל. כמו כן, מידע רלוונטי מופץ לקב"טים ולמועצות המקומיות המקיימים קשר רציף עם קציני ההגמ"ר בגזרתם.
באתר צה"ל מופיעים מספרי הטלפון ליצירת קשר ישיר עם צה"ל בנושא.

צה"ל רואה ערך עליון בשמירה על אתרי עתיקות וימשיך לפעול להגנה עליהם באמצעות הסברה והדרכה. זרוע היבשה מעסיקה מתאמת לנושא שטחי האש מטעם רשות העתיקות.
במסגרת הוראות הזרוע, היחידות מחויבות בתיאום עם רשות העתיקות טרם מתקיימות פעילויות בשטח ובתדריך לכלל המפקדים. כמו כן, הנושא מוטמע בתיקי התרגילים עצמם.

סגן הרמטכ"ל הנחה לסמן בבירור את העתיקות במפות ובתדריכים על מנת למנוע פגיעה בהם. כמו כן, הנחה אלוף זמיר על גיבוש דו"ח הסוקר את הפגיעות בעתיקות בשטחי האש בחמש השנים האחרונות. (בכפוף לאישור לשכת סגן הרמטכ"ל)

בנוסף, ציין סגן הרמטכ"ל כי צה"ל יסייע לרשות העתיקות אם זו תחליט לצאת למבצע גידור העתיקות וסימונן.

תגובה לדו"ח מבקר המדינה לגבי מעבר יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב

להלן התייחסות לממצאי הביקורת:

מעבר צה״ל דרומה הוא פרויקט לאומי שצה״ל מיישמו ורואה בו ערך רב. העברת אמ״ן לנגב הינה בעלת חשיבות רבה. ההליך להקמת קרית המודיעין נמשך בשלב זה כסדרו, אך עם זאת, ללא פתרון מקיף ושלם לאתגרי התחבורה והמעטפת לפרט, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, לא יהיה ניתן לספק את המענה הנדרש למשרתים, ולא יתאפשר המעבר.

באשר לסעיף הראשון המתייחס להפצת סקרי עמדות בקרב משרתי הקבע ביחידות אמ"ן ואגף התקשוב, לגבי מעטפת התחבורה לבסיסים בנגב ולתכניות ההטבות והתמריצים המוצעות להם:

במהלך 2020, חלה התקדמות משמעותית בשיח שבין מערכת הביטחון למשרדי הממשלה השונים בנוגע למעטפת התחבורה והתמריצים למשרתים שבסיסיהם יועברו לדרום הארץ. צה"ל הציג את עמדתו למשרדי הממשלה הרלוונטיים ובימים אלו מתגבש הסכם שמטרתו לעגן את ההבנות ולתקצבן.

צה"ל מייחס חשיבות רבה לשימור המוטיבציה של משרתיו שבסיסיהם יועברו דרומה. היות וטרם סוכמו מעטפת התחבורה ותכניות התמריצים, לא ניתן לשקפן לאנשי הקבע. צה"ל יבצע סקרי עמדות לאחר סיכום התכניות.

באשר לסעיף השני, המתייחס לשימור המוטיבציה של חיילי חובה ואנשי קבע העתידים לשרת במתכונת של בסיס פתוח בקריות התקשוב והמודיעין:

צה"ל פועל למתן מענה תחבורתי מגוון, תדיר, ישיר ומהיר למשרתים שיחזרו לביתם בכל יום. כמו כן, צה"ל פועל למתן מעטפת תמריצים ודיור למשרתי הקבע אשר יעתיקו את מקום מגוריהם לדרום הארץ לשם ביצוע תפקידם. על מנת לאפשר את המעטפת הנ"ל, יש לעדכן את המענה המוצע בהחלטת ממשלה מתוקצבת ומפורטת.

בנוגע לסידורי הלינה בבסיסים, בקריית התקשוב קיימת אפשרות להקים מבנה מגורים נוסף. בנוסף, מתקיימת עבודה על מתן מענה למגורים במתווים שונים כגון: סיוע בתשלום שכירות, דיור שיתופי וכו'.
בקריית המודיעין, נמצא כי הסדרי הלינה הולמים את כמות הלנים המתוכננת.

תגובה לדו"ח מבקר המדינה לגבי ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים

להלן התייחסות לממצאי הביקורת:

איום הרחפנים היווה רכיב משמעותי בעיצוב תפיסת התמרון הרב ממדי החדשה וכן תפיסת ההגנה הרב ממדית העדכנית, כחלק מהתכנית הרב שנתית 'תנופה', המגלמת לתוכה איום זה ואיומים נוספים בשדה הקרב הנוכחי אשר דורשים מצה"ל להשתנות ולהתעדכן כל העת.

מנהלת מגן בחיל האוויר הוגדרה כמנהלת הלאומית לבניין הכוח בנוגע להתמודדות עם איום הרחפנים. המנהלת פועלת בהתאם לצרכים המבצעיים של כל גוף ובחנה את כלל הכלים להתמודדות עם איום הרחפנים שצוינו בדו"ח. בשיתוף הדוק עם מפא"ת בוצעה בחינה מעמיקה לכלל היכולות הקיימות בשוק וגובשה תוכנית המספקת מענה מיטבי לאיום ומציבה את ישראל בחזית היכולות בתחום. במקביל גובשה תוכנית מו"פ שתאפשר התמודדות עם התפתחות האיום בשנים הקרובות. לאחר הבחינה גובשה המלצה להשתמש במערכות המספקות את המענה המיטבי לאיום. צה"ל דוחה את הטענה כי מערכות קיימות וזולות יותר עשויות לספק מענה זהה לאיום. לראיה, צה"ל וגופי ביטחון נוספים אכן הצטיידו במערכות שהומלצו.

צה"ל מייחס חשיבות גבוהה ליצירת מנגנון משותף עם משטרת ישראל בנוגע לטיפול באירועי רחפנים ומברך את משטרת ישראל על כתיבת הנוהל הקובע את גבולות הגזרה והנהלים להעברת האחריות בין הגופים באירועים מסוג זה.

צה"ל רתום לשיתוף פעולה, ובתוך כך, נקבע נוהל הקובע את האחריות בטיפול ברחפן העובר בין שטחים שבאחריות צה"ל לשטחים שבאחריות משטרת ישראל: צה"ל יוביל טיפול באיום רחפן שחצה את גבול המדינה לתוך שטח ישראל, ואילו משטרת ישראל אחראית על טיפול ברחפן שהתגלה בתוך שטח הארץ. בתוך כך, נקבע כי משטרת ישראל אחראית לטיפול במטיס רחפן שהוגדר כמאיים למתקני צה"ל.

צה"ל מקבל את המלצת הדו"ח לשלב התייחסות פרטנית לאיום הרחפנים בתפיסת הגנת המחנות, הנמצאת בימים אלו בכתיבה ועדכון ותופץ עד סיום חציון א' 2021. התפיסה תכלול הנחיות לאופן בו נדרש כל מחנה להיערך לאיום וכיצד להתמודד עם אירוע רחפנים מסוגים שונים. בנוסף, ירוכזו כלל הצרכים המשאביים להתמודדות עם האיום. צה"ל מפנה את המשאבים הנדרשים להגנה על בסיסים על פי תעדוף פנים צבאי, ונותן מענה נקודתי בהתאם לצורך בתיאום עם מ"י.

חיל האוויר פועל בשיתוף פעולה מלא עם כלל הגופים הרלוונטיים תוך שיתוף ולמידה הדדית למתן מענה טכנולוגי לאיום הרחפנים.

הטענה לפיה החלופה לרכש מערכות אחרות הינה זולה ומהירה יותר, ואף בוצעה בהצלחה ע"י מספר גורמים במדינה, אינה מדויקת. לנוכח היכרות המערכות המצוינות בדו"ח ומערכות נוספות, נציין כי הצורך המבצעי של צה"ל ושל גופים נוספים רחב יותר מהמענה שניתן על-ידי המערכות החלופיות שצוינו בדו"ח.

צה"ל, בהובלת חיל האוויר, מנהל דיונים עם רשות התעופה האזרחית בנושא תכנון ומבנה המרחב האזרחי, וזאת בשל התרחבות השימוש ברחפנים. נכון להיום, לא קיים מודל מקובל בעולם בנושא שילוב של רחפנים במרחב האווירי ומספר גישות נמצאות בבחינה.

המרחב האווירי הוא ייחודי לנוכח הדרישות הביטחוניות, וגם אל מול אלו, קיימות גישות שונות לגבי הבקרה על מפעילי רחפנים.

במסגרת השיח המשותף עם רשות התעופה האזרחית על טיוטת התקנות אשר עתידות להסדיר את התחום, הוצגה עמדת צה"ל במסגרתה הועלו, בין היתר, שתי סוגיות עקרוניות לצורך המשך קידום התקנת התקנות:

ראשית, הובהר כי יש ליצור מפה משותפת הכוללת אזורים מותרים להטסת רחפנים. על  מפה זו להיות דינמית בהתאם לפעילות המתקיימות במרחב. שנית, על מנת להנגיש את המידע לציבור ולשמור על בטיחות הטיסה, יש לפתח יישומון שיאפשר למפעילים לקבוע את מיקומים במרחב ביחס למפה הנ"ל.

עקרונות אלו התקבלו על ידי רת"א, ובהמשך לכך, גובשה טיוטת תקנות מוסכמת, אשר נמצאת כעת בתהליכי אישור וחקיקה.

תגובה לדו"ח מבקר המדינה לגבי מערך בריאות הנפש בצה"ל

להלן התייחסות לממצאי הביקורת:

בסוף שנת 2019 החלה עבודת מטה רחבה בהובלת אכ"א ובשיתוף אט"ל לאור העלייה בשיעור הפחת הנפשי (פטור מגיוס בקרב מלש"בים מטעמי בריאות הנפש). העבודה מתייחסת לרבדים שונים של הסוגייה ובכללם - תגבור גורמי בריאות הנפש בלשכות הגיוס, חיזוק הליכי ההכנה לשירות להקטנת אי הודאות והעלאת המוטיבציה וכן הרחבת מנעד הכשירות. מדובר בשינוי ארגוני מהותי שבבסיסו עומדת המטרה לאפשר למתמודדי נפש בעלי כשירות תעסוקתית גבוהה להשתלב גם במערכת הצבאית, על אף שעד כה אפשרות זו הייתה סגורה בפניהם. לטובת אוכלוסייה זו נפתח מסלול שירות בעל מאפיינים ייחודיים וביניהם פטור גורף מלינה בבסיס ונשיאת נשק, והאיתור למסלול מתבצע רק במסגרת ועדות רפואיות המנוהלות על ידי פסיכיאטרים צבאיים. איתור הפוטנציאל למחזור הגיוס הראשון החל בתחילת שנת העבודה 2021 ומחזור הגיוס הראשון צפוי ביולי 2021.

המלצה לקיצור זמן ההמתנה לקב"ן: צה"ל מקיים עבודת מטה מעמיקה הכוללת חשיבה, התייעצות ולמידה מלקחי העבר. המלצת המבקר לקבוע שזמן ההמתנה לקב"ן לא יעלה על ארבעה שבועות תעוגן בקרוב בפקודות הצבא. עם זאת, נציין כי זמן ההמתנה לקב"ן כבר עתה קצר מארבעה שבועות ב-92% מהמקרים ועומד בממוצע על עשרה ימים בלבד.

זמן ההמתנה לפגישה עם פסיכיאטר נקבע בהתאם לזמינות התורים, לדחיפות ולשיקול הדעת של אנשי המקצוע. גורם ברה"ן המטפל, הוא שקובע את מידת הדחיפות שבהפניה לבדיקה פסיכיאטרית תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי והתייעצות במידת הצורך.

צה"ל בוחן אפשרות לפתיחת מוקד מקוון לזימון תורים לגורמי בריאות הנפש, תחילה כפיילוט, בכפוף לתכנית העבודה השנתית של צה"ל ולתיעדוף משימותיו.
בצה"ל קיימת הוראה המאפשרת לקב"ן היחידה להעביר מידע למפקד אם נדרש לכך וזאת בכפוף להתייעצות עם הענף הקליני או עם הייעוץ המשפטי. כמו כן, קיימת הוראה המתייחסת לביצוע מעקב  אודות התייצבות החייל לפגישות עם קב"ן.  עם זאת, כל מקרה ייבחן לגופו בהתאם לתיקו הרפואי של החייל.

מערך ברה"ן מבצע בקרה שוטפת על טיפול שניתן לחיילים על ידי גורמים אזרחיים, הנושא מתעדכן ונבדק בביקורות מטכ"ליות ופיקודיות.

צה"ל מקבל את ההמלצה לבצע ביקורת וניתוח ממוחשבים על אי-התייצבות לפגישות עם גורמי ברה"ן ופסיכיאטרים. הנושא נמצא בעבודת מטה לאפיון המערכת, ולכשתסתיים תוקם מערכת ייעודית שתאפשר ביצוע תהליך כמצויין בביקורת.

כ-99% מהחיילים אשר נדרשו למעקב יזום של אנשי בריאות הנפש בצבא, נבדקו במהלך שירותם. במהלך הביקורת עודכנה והופצה הוראת קרפ"ר על פיה יש לקיים פגישה עם חיילים הנדרשים למעקב יזום בהתאם לשיקול הדעת של הגורם המטפל ולכל הפחות אחת לשלושה חודשים.

צה"ל מקבל את ההמלצה לבצע מעקב ובקרה על המלצות גורמי הברה"ן. ההמלצה ליצירת דו"ח ממוחשב ייעודי נמצאת בבחינה ותטופל בהתאם לתיעדוף המשימות בצה"ל. עם זאת, כבר כיום מבוצע באופן תדיר מיפוי וניתוח פערים בתיעוד המלצות קב"נים.

בהמשך לביקורת, צה"ל העביר את פורמטי הבקרה לרע"ן קב"נים ולגורמים המקצועיים על-מנת לאפשר בקרה ומעקב על עבודת גורמי ברה"ן בצה"ל. הפקודה הרלוונטית לנושא תעודכן במהלך 2021 וביקורות ברה"ן על פי פורמט מוסדר תבוצע לקב"נים בלבד. בנוסף, תבוצע בקרה על עבודת הפסיכיאטרים במתכונת של ישיבות מקצועיות, התייעצויות וכדומה. צה"ל סבור כי זו השיטה הנכונה לבקרה על אנשי מקצוע המומחים בתחומם ובהלימה למעקב על עבודת רופאים מומחים אחרים בחיל הרפואה.

גורמי ברה"ן בוחנים כל מקרה שבו חייל לא נוטל את התרופות שנרשמו לו על-ידי גורם ברה"ן. יש לציין, כי אי-היענות לנטילת טיפול תרופתי בצה"ל אינה שונה בהיקפה באופן משמעותי מזו שבמערכות בריאות שונות בארץ ובעולם. מדובר בתופעה נפוצה בקרב מטופלים בכלל ומטופלי ברה"ן בפרט. גורמי הברה"ן ימשיכו לתשאל את המטופלים באופן יזום ולקיים מפגשי בקרה עם מטופליהם.

על-מנת לשפר את האיתנות הנפשית של משרתיו, צה"ל הטמיע בפעילות ענף שדה וכושר נפשי מספר כלים ייעודיים (מסעות דה קומפרסיה, אימון קשבי ועוד). מחקרים שמלווים את השימוש בכלים אלו מצביעים על כך שהם אפקטיביים ומיטיבים עם החיילים.