במרכז הציוד קיימת מתפרה וסנדלריה היושבת במחנה תל השומר. יש לקבל טופס ייעודי מנגד הלוגיסטיקה של היחידה ולאחר מכן להגיע למדידות כדי שנוכל להעניק לכל חייל את המענה המתאים והנוח ביותר.
כנס לזכויות הורים לילדים עם מוגבלות בצה"ל
כנס ייחודי למשרתי קבע ועובדי צה"ל, להם ילדים עם מוגבלות התקיים השבוע (שני). האירוע נערך בראשות הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, ובהשתתפות ראש אכ"א, אלוף יניב עשור, יוהל"ם, תא"ל אלה שדו, ומפקדים נוספים.
את היום הובילו מרכז "מצפים" ביוהל"ם, מרכז תע"צ וארגון עובדי צה"ל, ובמהלכו הונגשה מעטפת זכויות ההורים בצה"ל ומחוצה לו והתקיים שיח מקיף בנושא.
"הדבר החשוב ביותר הוא האדם והאנשים", אמר הרמטכ"ל באירוע, "הנושא של טיפול באנשים בצה״ל הוא דבר מרכזי, אנחנו מייחסים משמעות רבה לעיסוק באדם תחת הכותרת - האדם יקר. 'האדם יקר' זו לא סיסמה. כשאנחנו אומרים 'האדם יקר', מדובר בדברים הכי בסיסיים והדבר הכי בסיסי הוא יחס. אדם שמתייחסים אליו היטב הוא אדם פורח, שמתמלא, שמתחזק".
"לנער ולילדה עם הצרכים הכי מיוחדים יש איכויות, יכולות וסגולות שצריך, אפשר ונכון לפתח ולהוציא", המשיך רא"ל כוכבי, "אנחנו אומרים לכם - אל תהיו בזה לבד. לא הכול אנחנו יכולים ולא הכול נצליח, אבל בכל מה שקשור בהכרה, בגמישות, בהבנה, באירועים מתפרצים, כל מה שאפשר לעשות זה לתת לכם לגיטימציה וסביבה מאפשרת".
"אנחנו נעזור ככל שרק אפשר, ואני מודה לכם על השירות ועל העובדה שאתם בצה"ל", סיכם, "אני מצדיע לכם בפעם האחרונה ואומר תודה, תודה רבה לכם".
"הדגש החשוב ביותר בכל צבא ובצה"ל בפרט הוא אנשיו", הצהיר ראש אכ"א, "זה מקור העוצמה שלנו, לא שום דבר אחר. כל אחד מכם חייב להרגיש שיש לו אוזן קשבת וגב תומך שנמצא שם עבורו. אתם לא צריכים לדרוש את הזכויות - אנחנו צריכים לתת אותן, כי זאת החובה שלנו כמפקדים וכצבא. אנחנו פה אתכם יחד, תומכים בכם, מחבקים אתכם, שותפים למסע הזה מתוך האחריות הפיקודית שלנו, כל אחד ביחידתו. הרבה הערכה ותודה לכל מי שעוסק במלאכה".
את דבר ההורים נשא אל"ם ניר יוגב, ראש מבק"א בזרוע היבשה: "אנחנו, אנשי הצבא שהתרגלו לכך שיש מערכת שעוטפת אותך ומאפשרת לך לא לעסוק בכלום חוץ מבמשימה וביחידה שלך, מגלים בפעם הראשונה כמה המערכת בה אתה נמצא תומכת, וממש מעבר לחוף המבטחים קיים ים סוער ואימתני. אלו ימים בהם אתה מבין שכבר אין לך רק שליחות אחת בה בחרת. קיימת שליחות נוספת, שאתה נכון לה, אך לא בחרת בה. שליחות אישית יותר שקשורה ביכולת שלך להביא את הילד לאותו חוף מבטחים. זו שליחות שתלווה אותך בשארית חייך. היא כרוכה בטיפולים והדרכות, הסעות ומסעות, ועדות איפיון וסייעות משלבות, איסוף קבלות, קריאת חומרים והפיכה לדוקטור במושגים רפואיים".
"ואז, ברגע אקראי אחד, אתה פוגש בגוף הזה שנקרא "מצפים", ומוצא את המלאכים שעתידים ללוות אותך בתהליך המורכב והאישי הזה", המשיך ראש מבק"א, "אתה מגלה שגם בצבא יש מי שקשוב לך, וכסוג של כלב נחייה, מסייע לך לעבור את משעולי הכאב והסבך הרגולטורי. אני פה כנציג ההורים לבקש להודות לכם, על הסיוע והתמיכה, האוזן הקשבת והליווי, כי בימיו הראשונים של הורה לבעל צרכים מיוחדים אין משהו שאתה צריך יותר מאשר מישהו שרואה אותך, מבין אותך ורוצה בטובתך".
"אתם המפקדים בצה"ל, בכירים וזוטרים כאחד, תראו את פקודיכם שהינם הורים לבעלי צרכים מיוחדים, ותאפשרו להם בנפש חפצה את הסיוע למשפחה והנוכחות עם ילדיהם. כי איך אומר זאת בשפתכם הצבאית: יש להם משימה פתוחה, שאגב כנראה לא תסתיים לעולם. תודה לכולכם, שותפיי לגורל, אנשי הקבע והאע"צים, על ההשראה. בהצלחה לכולנו בשירות הכפול".