במרכז הציוד קיימת מתפרה וסנדלריה היושבת במחנה תל השומר. יש לקבל טופס ייעודי מנגד הלוגיסטיקה של היחידה ולאחר מכן להגיע למדידות כדי שנוכל להעניק לכל חייל את המענה המתאים והנוח ביותר.
אחת ולתמיד- הסיפור האמיתי מאחורי הדרגות בצה"ל
עד שהגיעו לצורתן העדכנית, עברו הדרגות דרך ארוכה וגלגולים רבים. אז איזה אירוע חייב את צה"ל לעצב את הדרגות? מתי הראשונות נקבעו? ומה זה בכלל טוראי ראשון?
השנה היא 1947, תחילת מלחמת העצמאות. הצבא עוד לא הוקם וארגון ההגנה מנה אלפי לוחמים. חייל מקבל פקודה ומסרב לה - בלי לדעת שמולו עומד קצין בכיר, כי לא היה עליו שום סימן לדרגתו. האגדה מספרת שכך הבינו בצה"ל שחייבים דרגות.
הפקה: שירי ויסוצקי. עריכה: אוולין רוזנפלד. תחקיר: נועה דרגוצקי. צילום: יובל פרפרי.
לפי אותו מור"ק, באותו רגע נשלח אחד החיילים בריצה לרחוב גרוזנברג בתל אביב, לקנות סרטים מבד בצבעים שונים. אלו סימנו את מפקדי הכיתות, המחלקות, הפלוגות והגדודים - ואלו היו הדרגות הראשונות.
אחרי כמה הצעות מקוריות לשמות הדרגות, כמו "שר דגל" לרמטכ"ל ו"תת-שר" למפקד חטיבה - התקבלה ההחלטה הראשונה הרשמית לסימני הזיהוי לתפקידים השונים. מח"ט 7 דאז, שלמה שמיר, קבע אותן ואת צורתן במאי 48'.
ההבדל העיקרי מהדרגות העדכניות הוא שהן נקבעו לפי התפקיד ולא לפי הפז"ם, ככה שחיילים השתחררו כרב"ט ואפילו כטוראי - וזה היה הגיוני.
זוהי הדרגה הנמוכה ביותר, הניתנת לכל חייל מיום גיוסו. היא נלקחה מהמילה "טור" ומשמעותה כי החייל בתחילת דרכו ומצוי כחלק מטור החיילים.
הדרגה ניתנה למצטיין הקורסי או לנופלים מקורסים מתקדמים, כמו קורס מכ"ים.
דרגה זו מבטאת התקדמות בטור החיילים - חייל בדרגה זו הוא "רב בטור החיילים" ונחשב למעט יותר מתקדם מהטוראים.
זוהי דרגת הפיקוד הנמוכה ביותר. ראשי התיבות שלה הן "סגן מחוץ למניין", כלומר, יד ימינם של הקצינים. מדרגה זו ניתן לפקד על חיילים אחרים בתפקידים מסוימים.
הגלגול הקודם של סמל-ראשון
הגלגול הקודם של רב-סמל
הגלגול הקודם של רב-סמל ראשון
גם הקצינים זכו לדרגות צבעוניות:
שני פסים אדומים על רקע תכלת משני צדי הכתף
שלושה פסים לבנים על רקע תכלת משני צדי הכתף
פס לבן על רקע תכלת משני צדי הכתף
דרגות חלוצות מעבר לים
ועדיין, מדובר רק בדרגות קצונה זוטרות - מה עם הבכירים? המקרה שאילץ את צה"ל לקבוע את צורתן היה הלווייתו של האלוף דוד מרכוס ז"ל, שעתידה הייתה להתקיים, על-פי צוואתו, בארצות-הברית.
ע"פ החוק האמריקאי, היה צורך בשני קצינים שילוו לארצות הברית את האלוף, ועליהם להיות בדרגה אחת פחות מהנופל. מכיוון שמרכוס היה אלוף, ובתש"ח מתחת לדרגת אלוף זו דרגת סגן-אלוף, היה צריך בשני סגני אלופים שילוו את מרכוס.
לשם המשימה, שני רבי הסרן משה דיין ויוסף הראל, הועלו באופן זמני לדרגת סגן-אלוף, כדי להלום את מעמדו של מרכוס. לא נותר זמן להזמין את רקימת הדרגות, לכן רותי דיין, שהתלוותה לטיסה, קיבלה על עצמה לרקום את סימני הדרגות לפי הציור שנלקח מלשכת ראש אכ"א.
זרי דפנה וטוראי ראשון
כל הצורות שעל הדרגות מבוססות על הדרגות של המנדט הבריטי, ומשלבות את הצמחייה הנפוצה בישראל: ה"ארון" הוא בכלל ענף זית, ה"פלאפל" והסמ"ר הוא עלה גפן וב"חרבות" יש זרי דפנה. אירוע השקת הדרגות החדשות היה מצעד צה"ל הראשון שהתקיים ב-27.7.1948.
גם הצורה שבה הופיעו הדרגות השתנתה - עד סוף שנות ה-80, דרגות הנגדים נענדו על היד, ממש כמו שעון, אחר-כך הם עברו לצווארון, ורק בהמשך לכותפות. עד שנת 2006, ה"פלאפל" שעל דרגת הסמ"ר היה עשוי בכלל ממתכת - ולא מבד כמו היום.
במשך השנים הדרגות השתנו - חלק נעלמו, ואחרות נוספו. טוראי ראשון, למשל, הייתה דרגה שקיבל מצטיין הטירונות - כמו רב"ט, רק עם פס אחד - והיא נקראה כך בגלל שהמצטיין עמד בראש הטור. אבל היא בוטלה בסוף שנות ה-90.
הדרגות עברו גלגולים רבים במהלך השנים עד שהגיעו לאלה שכולנו מכירים ועונדים היום. אז בפעם הבאה שתקבלו דרגה חדשה, תזכרו מאיפה היא הגיעה.