על תגובות קרב ותסמינים פוסט-טראומטיים

העולם של הפרעת דחק פוסט טראומטית עשוי להיות חוויה יום-יומית לא פשוטה עבור אנשים רבים, שבארץ - רובם יוצאי שירות הביטחון. עולם המונחים הנוגעים בהפרעות האלו הוא רחב ולעיתים אפילו מבלבל. שוחחנו עם רע"ן ליווי פצועי ונכי צה"ל, מפקד פיקוד המרכז לשעבר, ועם מפקד היחידה לתגובות קרב בחיל הרפואה, שעזרו לנו להבין את המציאות מאחורי אותן המילים, ולעשות לכם קצת סדר

26.06.23
עדי קלר, מערכת את"צ

"המונח המקצועי PTSD, או בעברית - הפרעת דחק פוסט-טראומטית, מתייחס לאדם שנחשף לאירוע שהייתה בו סכנת חיים", מסביר עוזי, פסיכולוג קליני, קב"ן ומפקד היחידה לתגובות קרב בחיל הרפואה, "האבחנה ניתנת החל מחודש לאחר האירוע, וכוללת סוגי תסמינים מגוונים, כמו זכרונות חוזרים ובלתי נשלטים מהאירוע, ערנות ודריכות גם כשלא נמצאים בסכנת חיים, קשיי שינה ועוד מגוון שלם".

"חשוב לציין שלזמן בו מופיעים התסמינים יש משמעות עצומה", מוסיף עוזי, "תסמינים שיופיעו בסמיכות לאירוע הם תגובה נורמלית, לעומת אם הם ממשיכים לאורך זמן, או מתפרצים לאחר חודשים או שנים - נדרשת קבלת עזרה מקצועית".

 

אחת מהתופעות שנכנסות תחת 'PTSD' היא 'תגובות קרב', היא הרבה יותר רחבה, ובאופן טבעי עלולה לפגוש כל אחד ואחת לאחר השתתפות באירוע קשה. לדוגמה - דמיינו לוחם משוחרר שמנהל אורח חיים תקין לחלוטין: הוא מתפקד בעבודה, הקים משפחה, מנהל חיים חברתיים ועדיין יכול למצוא את עצמו עם תסמינים של סיוטים, קשיי שינה או זכרונות שמציפים אותו. 

אבל כמה היא נפוצה? עוזי מציין כי מחקרים עדכניים בקרב חיילים מדברים על 8-12% מיוצאי ויוצאות מסגרות צבאיות המתמודדים עם תגובת קרב.

"אחד המקרים שהכי חידדו לי למה אנחנו כצבא חייבים להתעסק בנושא הזה, הוא האירוע של רוה דגן ז"ל", משתף אלוף (מיל') רוני נומה, "רוה ז"ל היה לוחם בתאג״ד של 932, בפעילות מבצעית בשנת 2005 חבר שלו מהגדוד, יאיר תורג'מן ז"ל נהרג מירי מחבלים, רוה ז"ל לקח חלק בניסיונות ההצלה שלו". 

"בדיעבד אנחנו מבינים שרוה ז"ל סוחב איתו את המקרה הזה, ובסופו של דבר הוא מתאבד", מוסיף מפקד פיקוד המרכז לשעבר, אלוף (מיל') נומה, "גילינו שב-2013 רוה פונה לעזרה, מאותת את המצוקה שלו, ומקבל מענה רק אחרי שלוש שנים. והתשובה שקיבל הייתה שלילית. זה מקרה מטלטל שנגע בי ברמה האישית. איך לא ידעתי מזה?".

אז למי כדאי לפנות? ישנה את היחידה לתגובות קרב, הממומנת בעיקר ע"י אגף שיקום נכים במשרד הביטחון. היחידה נותנת טיפול נפשי לחיילות וחיילים משוחררים שלקחו חלק בפעילות מבצעית וסובלים מהתסמינים עליהם דיברנו. הטיפול נעשה ללא צורך בתשלום, הכרה בנכות או הליכים בירוקרטיים מסובכים.

בנוסף, יש את ענף ליווי פצועי ונכי צה"ל באגף כוח האדם. "מטרת הענף היא לתת מענה לפצועים, הנכים ולבני משפחותיהם", מסבירה סא"ל מיטל סמט-כהן, רע"ן ליווי פצועי ונכי צה"ל במערך הנפגעים, "מתוך המחשבה שהפגיעה התרחשה בצבא, ולכן קיימת מחויבות ערכית עמוקה לאותם האנשים".