שאלנו 20 מצטייני מילואים את השאלות הכי מעניינות

מפקד גיבוש חובלים ומפקד סדרת חוסן חובלים.

אני נותן בחזרה למקום שנתן לי כל כך הרבה, זה הדדי. ההכרה בהצטיינות זאת הערכה הכי גדולה שאפשר לקבל מהצבא ואני מאוד מתרגש על כך.

אחי היה לוחם בסטי"ל, ובשנות שירותי הסדיר בזרוע זכינו לשרת באותה השייטת.

דבר ייחודי לאנשי המילואים זה שהם כוח של שימור ידע. שירתי בסדיר שבע שנים, והרבה דברים בחיים שלי - קיבלתי מהשירות בזרוע. כשאני מגיע למילואים חשוב לי לתת בחזרה לארגון שאני מרגיש שנתן לי כל כך הרבה.

קצינת מחקר וסיקור בפיקוד העורף.

בגיל 28 החלטתי שאני רוצה להמשיך לשרת ולתרום למדינה, וחזרתי לשירות מילואים במקום שבו התחלתי בפיקוד העורף.

יממה בלבד לאחר חתונתי יצאתי לקורס קצינים במילואים ועברתי אותו בהצטיינות.

תכלית וגאווה. ייסדתי קהילה שלמה של נשים בשם "המילואימיות", שמשרתות במילואים על מנת לנרמל ולקדם את הרצון לחזור למילואים ולגרום לנשים נוספות להגיע.

מפקד פלוגה בבית הספר למפקדי כיתות ומקצועות חיל הרגלים בפיקוד ההכשרות והאימונים.

העבודה שלי כמ"פ היא כל יום, כל היום. אני משקיע המון זמן בתפקיד וזה מביא תוצאות טובות. הפלוגה שלי מורכבת מאנשים שמגיעים למילואים בכל מצב, ויחד אנחנו יוצרים פלוגה מעולה. 

חודש אל תוך מבצע צוק איתן, היינו מהפלוגות היחידות שנכנסו לתוך עזה ונלחמו במרכז הרצועה. הייתה פעילות רחבה, ירינו 3 טילי גיל. אחרי שבוע של לחימה, כשהיינו היו בשטחי כינוס, נורו פצמ"רים לכיוונינו, ובמאהל לידינו נהרגו 4 אנשים.

מילואים בשבילי זו ציונות וישראליות. אני עושה מילואים בשביל חברים שלי, וכי זה חשוב לי.

לוחם בבית הספר למפקדי כיתות ומקצועות חיל הרגלים בפיקוד ההכשרות והאימונים.

אני תמיד מגיע ותמיד רוצה לעשות עוד, אפילו רציתי לצאת לקורס קצינים במילואים. אני מגיע לארץ למילואים מבריטניה בכל פעם במיוחד, חוץ מתקופת הקורונה בה לא היו טיסות. 

הפלוגה שלי הם כמו משפחה בשבילי, במיוחד שהמשפחה שלי גרה רחוק ממני. הם ממלאים את החוסר שלי במשפחתיות.

בלי הצבא היינו במקום אחר, אני מבין את החשיבות העצומה של זה.

מ"פ בגדוד מילואים 910 של חטמ״ר עציון.

בגלל התהליכים שהובלנו בפלוגה. מפלוגה "מפורקת" לפלוגה מגובשת חזקה ומקצועית. בנוסף לתעסוקה במבצע בשובר גלים, השתתפנו בפרויקט גיבוש אנשי מילואים. הובלנו יוזמות חברתיות שונות כמו ניקוי חופים, התנדבות עם נערות בסיכון ואנשים בעלי מוגבלות שכלית.

בשנת 2014 המ"פ שלי התחתן וטס לירח דבש בדיוק כשהתחיל מבצע 'צוק איתן'. בעודי סמ"פ בגדוד שאני לא מכיר בו אף אחד. מצאתי את עצמי מפקד על הפלוגה, מגייס עשרות חיילים ומפקד עליהם במבצע. כשנותנים לי את האחריות אני לא בורח ממנה, רציתי לצלוח את האתגר. היו רגעים קשים מאוד, ואני חושב שדרך המסע המסובך והקשה הזה צמח הרצון להיות מ"פ.

פיקוד במילואים דורש יחסי אמון, חברות והיכרות אישית. כל אחד בא עם מסע משלו, וכשמוצאים קווי דמיון - החיבורים קורים. דרך האמון במפקד, הפלוגה מבצעת את המשימה בביטחון.

מש"ק תנועה והובלה באגד הובלה צפון.

כי עבדתי קשה מאוד.

הנסיעה האחרונה שלי בשירותי הסדיר בספארי בלבנון בשנת 1992.

להכיר את הדור הבא שיחליף אותנו. זאת השליחות הכי קדושה שיש. זה להרגיש שאני שומר על ילדיי, על המשפחה ועל המדינה שלי. אין מאושר ממני שקיבלתי את הזכות לעשות מילואים, גם כמתנדב - אחרי גיל 50.

מפקד אתר תחמושת במרכז התחמושת.

על העבודה הקשה שלי והשינויים שעשיתי בתוך המסגרת.

טקס סיום קורס הקצינים שלי. זו הייתה התרגשות עצומה. היו לי דמעות בעיניים. לא האמנתי שזה קורה.

מילואים בשבילי זו שליחות עצומה. להגן על המדינה שלי וללבוש את המדים האלה - זו זכות. 

מ״פ בגדוד מילואים של ל"א.

עשיתי את מה שנדרש ממני ומהעבודה שלי בתור מילואימניק ביחידה. שירות המילואים חשוב לי, וכנראה שהעריכו את התרומה שלי.

אני חווה משהו שמשפיע על צה"ל כולו. כשאני מבין את הגודל והתוכן של הפעילויות שאני לוקח בהן חלק, אני מבין את המשמעות שעומדת מאחורי הפעילויות האלו.

שליחות. המדינה נותנת לי המון ואני מחזיר לה כך. אני מגן על המדינה ועושה את מה שנדרש ממני בכל צורך.

מפקד לוחם בשייטת 13.

ההצטיינות שלי היא ההצטיינות של כל הצוותים. זו תוצאה של עבודה משמעותית ותרומה משותפת רחבה של כולם.

כל פעם שהלוחמים והמפקדים מגיעים למילואים, אנשים קבועים שנותנים מעצמם ומתייצבים כמעט בכל חודש לדגל - אלו אנשים שאני משרת עמם כתף אל כתף כעשרים שנה. שירות המילואים אינו פשוט ואני מלא הערכה לאותה המסירות. כשאני רואה אותם זה נותן לי את הכוח להמשיך בעצמי, הרגע של המפגש עימם כל פעם מחדש זאת החוויה הכי עוצמתית מבחינתי בשירות המילואים.

בעיקר תחושת שליחות. מבחינתי זו חובה, אף אחד אחר לא יודע לעשות את הדברים שאנחנו אחראים עליהם בצה"ל.

מפקדת מחלקת חילוץ במחוז דן בפיקוד העורף בגדוד 997.

אני שואפת תמיד להיות מצטיינת בכל תחום. בכל מקום שהגעתי אליו בצה"ל ניסיתי להיות הכי טובה שאפשר.

בשירותי הסדיר הייתי מפקדת בקרקל. בסוף הטירונות קיבלתי הצטיינות פלוגתית, דבר שגרם לי להמשיך לרצות להיות הכי טובה במה שאני עושה. במהלך שירותי תפסתי מבוקש בזמן שתפסתי קו ביריחו, וקיבלתי על כך הצטיינות.

מילואים בשבילי זה הכול. חוויתי גירושים בתחילת קורס ייעודי לקציני חילוץ, ושירות המילואים הוא מה שהרים אותי מהדיכאון מהגירושים. אני אוהבת לשרת ולתרום למדינה.

מפקד כיתת עורף במחוז צפון בפיקוד העורף.

בגלל התרומה וההתנדבות שלי למערך המילואים.

בשנת 2001 הייתי מחלץ באסון ורסאי - חוויה שזכורה לי היטב בראש עד היום. אני זוכר שהיה בלאגן. המון כוחות הגיעו למקום וחיפשו בעיקר את הגופות, אבל אני חיפשתי ניצולים והשקעתי את כולי כדי לעזור ולחלץ.

מילואים בשבילי זה הדרך שלי להחזיר למדינה שנתנה לי כל כך הרבה.

מפקד כיתה בחטיבת החילוץ וההדרכה.

אני רק עושה את תפקידי. המפקדים שלי אומרים שאני מצטיין בגלל ההתמדה שלי, אני תמיד מתנדב כשצריך מישהו ויש לי זיקה גדולה למילואים.

טסתי למשלחת החילוץ בגשר שקרס בברזיל ב-2019. תנאי השטח היו מאתגרים וזו המשלחת הכי קשה ומעניינת שחוויתי עד היום. בנוסף, השתתפתי במשלחת ה-'אינסרג' בתקן של יחידת חילוץ של האו"ם. זה היה חלום שהתגשם וזכות ענקית.

זכות. אני משרת באהבה, ואמשיך לשרת עד היום בו לא אוכל יותר.

נגד באגף התקשוב וההנה בסב"ר.

אני לא חושב שעשיתי משהו מיוחד, פשוט בחרתי לקחת את ההזדמנות, להשקיע ולתת את המאה אחוז שלי. לקחתי את התפקיד בידיים.

העזרה לממר"ם בהתמודדות עם אתגרי החירום.

ציונית ושמירה על ביטחון המדינה.

קצין הדרכה פלוגתי בעוצבת געש.

ביצעתי שירות משמעותי, קידמתי את היחידה והחטיבה במוכנות למלחמה, ועשיתי כמה שאפשר כדי לחצות את גבולות התפקיד.

כינוס הפלוגה בסוף מבצע 'צוק איתן', לאחר כמה שבועות קשים בהם הצוותים לא פגשו אחד את השני כמה שבועות.

זכות גדולה מאוד, משפחה שניה וציונות.

קצינת משאבי אנוש גדודית באוגדת הבשן.

תשאלו את מי שבחר בי…

בשנת 2008 הייתי קצינה צעירה לפני שחרור משירות סדיר. הגדוד שלי ביצע תעסוקה מבצעית באיו''ש באותו זמן, והצטרפתי אליהם במהלך חופשת השחרור שלי. אחרי כמה ימים נסעתי להשתחרר בבקו''ם וחזרתי למחרת לקו כמילואימניקית.

מילואים בשבילי זה עוגן בחיים. יקום מקביל של משפחה, קריירה ומחויבות שמי שלא נמצא בתוכו - לא מבין.

מפקד פלוגת גיוס במיטב באגף כוח האדם.

בגלל התרומה, העשייה והאכפתיות. אני משרת במילואים משנת 1996. רוב העשייה שלי היא לחנוך את הדור הצעיר, גם בקרב החיילים הסדירים, וגם בקרב חיילי המילואים הצעירים.

הגיוס של הבן שלי לגולני, במהלך שירותי כמפקד גיוס.

שליחות, קשר חזק למדינה וייצוג שלה.

מנהל אירוע רמ"ד פצועים בזירת המרכז של מחלקת נפגעים.

כשהחל מבצע 'צוק איתן' הזעיקו אותי ביום שבת בצהריים כשהייתי בבריכה עם הילדים שלי. חזרתי רק אחרי שלושה שבועות הביתה. לא ראיתי את הילדים שלי כל הזמן הזה, והיה לי ילד בן פחות מחצי שנה. זו היתה משימה עוצמתית והיא השפיעה עליי המון.

דבר שאני אוהב לעשות. היחידה שלי מיוחדת ומגובשת, אנחנו חברים גם בבית, ונפגשים גם מחוץ למילואים. 

מילואים זה לעבור מביגוד אזרחי למדים ברגע ולתפעל אירוע. ברגע שקוראים לי אני צריך להגיע ליחידה. לא משנה מה אני עוזב הכול ובא -  זה מה שלקחתי על עצמי.

אחות ביחידה כירורגית אשפוזית מטכ"לית

גם אני שואלת את אותה השאלה. אני חושבת שכל היחידה שלי במילואים הם מצטיינים. הם עושים מעל ומעבר וכל אחד מצטיין בפני עצמו.

הייתי במשלחת לנפאל, באימון בינלאומי ברומניה ובמשלחת לטורקיה.  

בטורקיה טיפלתי בילד בן 4 שהיה ללא דופק וללא טמפרטורה. אחרי מאמץ ענק של כמה שעות הצליחנו להציל אותו ממוות, ובבוקר הוא כבר היה עם סבתא שלו שניצלה גם היא. אני מתחברת למשפט: "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו", ואני מרגישה שאני חווה את זה בתפקיד שלי כל הזמן. 

שואלים אותה איך זה לעבוד בטיפול נמרץ, אומרת שזה לא קל כי אחוזי התמותה גבוהים. אבל ההצלחות שוות הכל.

סבתא שלי היא ניצולת שואה שהגיעה מרומניה. כל השנים היא ואמרה שלא תחזור לשם. כשהייתי שם באימון בינלאומי, הייתי במדי צה"ל והרגשתי שזו הגאווה הכי גדולה בעולם לשרת במילואים במדינה שסבתא שלי הגיעה ממנה. זה היה הרגע הכי משמעותי שהיה לי בשירות.

אני משקיע ומוביל חיילים ומפקדים לעמידה במשימות תוך הקפדה על הדרך ובעיקר שמירה על האנשים.

תעסוקה מבצעית במצריים, שלושה שבועות אחרי הלידה של הבן השני שלי. חייב לאשתי דאז הרבה.

הפשטות בלהגיד "הנני". תחושת המשמעות וההשפעה על החברה והמדינה.

טבח בחטיבת הבקעה בפיקוד מרכז.

לא יודע למה נבחרתי, אבל בכל מקרה אני מודה לכולם על בחירתי - למפקדיי, חייליי ולפני כולם, למשפחתי.

בזמן מבצע 'צוק איתן' קיבלתי צו 8 ונקראתי לשמור על הבית, תרתי משמע. אזור השומרון, בו אני גר, 'בער' - ולשם נשלח הגדוד שלי. לראשונה הבנתי בצורה חד משמעית מה המשמעות של לשמור ולהגן על הבית ועל חיי משפחתי והקרובים אליי.

זו דרך חיים. התרומה למדינה, שלא על מנת לקבל פרס - אלא מתוך דאגה ומחוייבות - היא בעיני לא פחות מזכות.