מה קרה השבוע בצה"ל לאורך השנים?

27.03.23
יובל טל, מיכאל אוריה, מערכת את"צ

27-30.3.1948: שבוע השיירות

סוף חודש מרץ, 1948, מלחמת העצמאות. ירושלים וישובים נוספים נצורים על יד ערביי הארץ. שלוש שיירות יהודיות יוצאות במטרה להעביר לתושבים היהודים אספקה, ולתגבר בכוחות לוחמים נוספים שיסייעו להם להחזיק ביישובים ולשרוד את המלחמה. 

השיירות יצאו לעבר שלושה יעדים מרכזיים: גוש עציון, ירושלים וקיבוץ יחיעם שבצפון.

קיבוץ יחיעם סבל ממצור קשה והתקפות מצד כנופיות מקומיות, והשיירה שיצאה לכיוונו במטרה להעביר אספקה - נקלעה למארב קשה בסמוך לכפר הערבי 'כאברי'. המארב הביא למותם של 46 אנשים, ונחשב לאחד מהאירועים הקשים שחווה היישוב היהודי בתקופת מלחמת השחרור.

גם שיירת "נבי דניאל", שנועדה להגיע לגוש עציון, סבלה ממחיר כבד. היא אומנם צלחה את הדרך הלוך, אך בדרכה חזרה נקלעה לקרב בו נהרגו 15 לוחמים, ונפצעו 40 נוספים.

שיירת "חולדה", שהייתה אמורה להגיע לירושלים הנצורה, נתקעה בשטח הבוצי ליד הכפר הערבי ח'ולדה, כשתושביו זיהו אותם והחלו לתקוף. בתום הקרב נהרגו 22 מאנשי השיירה.

בעקבות המכה הקשה שספג היישוב היהודי, הוחלט על שינוי דפוס הפעולה. ארגון ההגנה הבין שעליו להפסיק את שיטת השיירות המשוריינות, וכי עליו להשתלט על סביבות הדרכים והצירים, ובכך לאפשר את העברת האספקה בצורה נקייה.

שבוע לאחר מכן, כבר בוצע המבצע הייזום הראשון במלחמה - "מבצע נחשון", אשר במסגרתו נכבשה הדרך לירושלים, וציריה נפתחו להעברת אספקה.

31.3.1948: מבצע בלק

ב-31 במרץ נחת בשטח ישראל מטוס-תובלה מסוג 'דאגלס C-54 סקיימאסטר', שהגיע כל הדרך מצ'כוסלובקיה, והיה הראשון לנחות בארץ מתוך רכבת אווירית גדולה. 

הרכבת האווירית הייתה חלק ממבצע "בלק", שמטרתו הייתה לייבא לישראל מטוסים, נשק ותחמושת שנרכשו מצ'כוסלובקיה.

במהלך המבצע נערכו כ-100 גיחות של מטוסי תובלה, והובאו לארץ מאות טונות של ציוד לחימה, בעזרת מטוסי קרב מסוג "אוויה S-199" ו- 3 מטוסי הפצצה מסוג "בי-17", הידועים גם בשם "המבצר המעופף".

01.04.1959: ליל הברווזים

ב-1 באפריל 1959, בשעה 21:00, ללא התרעה מוקדמת, וללא ציון כי מדובר בתרגיל - נשמעו ברשת "קול ישראל" הסיסמאות הבאות: "להקת אמנים", "ארשת חשיבות" ו-"ברווזי מים". המילים המוזרות שנאמרו בלא פחות מ-9 שפות שונות היו הודעות גיוס מילואים.

ההכרזה המפתיעה הביאה לבהלה בקרב הציבור הישראלי. גם במדינות השכנות נאלצו להגיב באופן מיידי בגיוס והערכות צבאית, והיה נדמה כי ישראל עומדת שוב בפני מלחמה.

למחרת הודיע דובר צה"ל כי היה מדובר בגיוס מילואים שגרתי שנועד לבחון את מהירות התגובה של מערך המילואים, וכי לא היה בכוונתם לעורר בהלה בקרב אזרחי המדינה. 

בעקבות הפרשה והגיוס שגרם למתח ביטחוני עם המדינות השכנות, הוקמה ועדת חקירה שהביאה להדחה מתפקידם של ראש אג"ם, אלוף (בדימוס) מאיר זורע ז"ל, וראש אמ"ן, אלוף (בדימוס) יהושפט הרכבי ז"ל. הפרשה אף זכתה מאוחר יותר בשם: "ליל הברווזים".

26.03.1976: חתימת הסכם שלום עם מצרים

לאחר חמש מלחמות קשות, שאבדו בהן חייהם של עשרות אלפי חיילים, התרכזו במדשאות הבית הלבן לעיני קהל של 1,500 מוזמנים - נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, נשיא מצרים, אנואר סאדאת וראש ממשלת ישראל, מנחם בגין - על מנת לחתום על הסכם שלום ולשים סוף לסכסוך בין המדינות.

במסגרת ההסכם, צה"ל פינה את חצי האי סיני שנכבש מידי המצרים במהלך מלחמת ששת הימים, ובתמורה הוסדר שקט ביטחוני בין המדינית.  

01.04.1991: אהוד ברק - הרמטכ"ל ה-14 של צה"ל

ב-1 באפריל 1991, הועלה אהוד ברק לדרגת רב אלוף, ומונה לרמטכ"ל ה-14 של צה"ל, במקומו של רא"ל דן שומרון.

במהלך שנות מילוי תפקידו כרמטכ"ל, הוא פיקד על צה"ל במבצע "דין וחשבון" נגד ארגון חיזבאללה, חיסול מזכ"ל הארגון, וחטיפת המחבל הלבנוני מוסטפא דיראני - שניהל את חטיפתו של הנווט רון ארד.

29.03.2002: החל מבצע "חומת מגן"

בעקבות הפיגועים הרבים שספגה ישראל במסגרת האינתיפאדה השנייה, הוחלט לצאת למבצע רחב היקף לפגיעה בתשתיות הטרור ועצירת גל הפיגועים.

במהלך מבצע 'חומת מגן', שהיה הפעילות הצבאית הגדולה ביותר של ישראל מאז מלחמת לבנון הראשונה, צה"ל השתלט על כל הערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון, והביא לריסון הטרור כמעט לחלוטין. 

הריסון נעשה באמצעות הריסת תשתיות הטרור שנבנו בערים ובמחנות הפליטים, תפיסת אמל"ח רב, חיסול מאות מחבלים ובכירים, כמו מחמוד טואלבה, מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי, ועצירת אלפי חשודים בטרור.

בעקבות המבצע נבלם כמעט לחלוטין גל הטרור שהכה בישראל באותם חודשים, והוסרה האווירה המאיימת ששלטה בעורף הישראלי ופגעה בקיום שגרת היומיום. 

בנוסף, ארגוני הטרור שפעלו בערים ובכפרים הפלסטינים ביהודה ושומרון ספגו מכה קשה, כאשר מרבית פעיליהם ומנהיגיהם נעצרו או חוסלו בידי צה"ל.

עד 'חומת מגן', צה"ל נמנע מלהיכנס לשטחי הרשות ולשטחי הערים, אך בזכות המבצע, נופצה תקרת הזכוכית, ונקבעה מדיניות חדשה, במסגרתה פועלים לריסון טרור בכל נקודה ביהודה ושומרון - גם בלב הערים ומחנות הפליטים.

במבצע נפלו 29 לוחמי צה"ל.