הפנים מאחורי כמה מהמהפכות הכי גדולות השנה בצה"ל

השנה האחרונה בצה"ל הייתה מלאה בשינויים פורצי דרך - ממבצוע "סער 6", דרך הקמת גדוד פנתר ועד למהפכת הלבוש. יצאנו לשמוע על 7 מהחידושים הגדולים ביותר - דרך העיניים של אלה שעמדו בראשם

14.09.23
יובל טל והילי אלג'ם, מערכת את"צ

"תנופה ופריצת גבולות", כך מגדיר תא"ל עמית ימין את שרשרת הבשורות וההתחדשויות שעבר בשנה האחרונה חיל הגנת הגבולות, בראשו הוא עומד. 

 

זה מתחיל מהתנאים של התצפיתניות. "ההכשרה התפתחה ועברנו למודל גיוס אחר לגמרי", אומר תא"ל ימין, "עד השנה, היו 10 מחזורי גיוס בשנה, וזה הוביל לקושי גדול ביכולת לרכז את המאמץ והקליטה. כיום, יש 4 מחזורים שגרמו להכשרה טובה יותר ומותאמת". בנוסף, חל שיפור בתנאי היציאות של משרתות בתפקיד, בהתאם לזמן שירותן.

 

גם בגזרות השתדרגו. "המוצבים עברו שיפוץ משמעותי שמאפשר מחייה בתנאים הולמים הרבה יותר, מטבחים חדשים, מתקני כושר ורחבות פלוגתיות - ורק נמשיך לשפר", הוא מדגיש.

 

לצד זאת, נכנסה מערכת חדשה לתצפיתניות - 'מר"ס (מערכת רבת סנסורים) 50', הגרסה העדכנית והמשופרת של מר"ס 45. "למר"ס 50 יש יכולות מתקדמות ומשוכללות", משתף תא"ל ימין, "הן הוטמעו לראשונה ברמת הגולן - ובהמשך יהיו בכל הצפון".

 

מעבר לכך, גם הדיגום של החיל השתנה במהלך תשפ"ג. ללוחמי חי"ר גבולות, לוחמי איסוף קרבי, מדריכות האיסוף והתצפיתניות - לכולם ההופעה החיצונית הפכה דומה: כומתה מג'ורפת, סיכה חילית חדשה לכומתה ונעליים אדומות. "האחידות מחזקת את הזהות החילית המגובשת והמורשת", גורס תא"ל ימין, "זו תהיה הכומתה שהכי הרבה ראשים יחבשו".

 

אך גולת הכותרת של השינויים בחיל היא הקמת גדוד פנתר החדש - אבל על זה תקראו ממש עוד מעט, כמה פלוסים מתחת.

המרחב הימי הוא חלק מהותי ובלתי נפרד מתפקודה הרציף של ישראל בשגרה ובחירום. כ-99% מספינות הסחר המגיעות לארץ, מובלות בנתיבי השיט - מאספקת אמל"ח ועד לקווי תקשורת תת-ימיים. הנתון הזה הופך את הים לזירה בעלת משקל רב בכל הנוגע לכלכלה הישראלית. 

לפני כשנתיים, אל שורת ספינות הטילים של שייטת 3 בזרוע הים הצטרפו ספינות "סער 6", שהגיעו כל הדרך מגרמניה, ובחודש אפריל האחרון הושלם תהליך המבצוע הראשוני שלהן.

 

הן הגיעו ללא מערכות לחימה ועם צוות לוחמים ולוחמות חדש ברובו. על מנת להפוך אותן לספינות מלחמה מהמתקדמות בעולם - הותקנו עליהן 20 מערכות לחימה מתקדמות ייעודיות (כמעט כולן מפיתוח כחול לבן), בהן טיל "גבריאל 5". 

 

על כל אחת מהמערכות האלו התבצע תהליך למידה ארוך, ותפיסות הפעלה נכתבו.

 

"ספינות 'סער 6' נבנו על מנת להגן על הנכסים האסטרטגיים של זרוע הים", מספר סא"ל עומר כרמי, מפקד פלגה 36, פלגת ספינות "סער 6" בשייטת 3, אשר היה שותף מרכזי ומעורב בתהליך מבצוען, "לספינות יש יכולות טכנולוגיות מהטובות בעולם. הן מביאות עימן חידושים בתחום ההגנה האווירית לזרוע הים".

עבור סא"ל אלעד תנעמי, ראש ענף ציוד לוגיסטי במרה"ס, תשפ"ג לא רק הרגישה אחרת - היא גם נראתה ככה. 

 

בחודש אוגוסט האחרון, השיק צה"ל  את התוכנית שכל חיילת חיכתה לה. בהובלת אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ומרכז ההספקה המטכ"לי, ובשיתוף אגף כוח האדם, הוצגה תוכנית "מהפכה בלבוש" - הנוגעת לתחום ההופעה והלבוש של החיילות. 

 

הרפורמה יצאה לפועל לאחר עבודה מאומצת וממושכת של כשנה, ובעקבות ההבנה כי יש להתאים את פרטי הלבוש הצה"ליים לצרכים המשתנים של חיילות החובה.

 

מהרגע שהחל השינוי המיוחל, חיילות צה"ל שמגיעות לשרשרת החיול, זכאיות לקבל באפסנאות שלושה סטים של מדים לפי בחירתן: חיילת מחילות היבשה, (מדים בצבע ירוק זית) תקבל מכנסי דגמ"ח וחולצה בעלת שני כיסים או דגם מכנסיים עם כיסים אחוריים וחולצה בעלת כיס אחד או שתקבל שילוב של שני סוגי הסטים.

 

מלבדן, גם חיילות החובה עם יתרת שירות של יותר משישה חודשים מרגע יריית פתיחת התוכנית - זכו לממש את זכות הבחירה שלהן ויכלו לקבל סט מדים נוסף על פי בחירתן, כל זאת על מנת לשפר את האיכות עבורן.

 

עבור סא"ל תנעמי, שלקח חלק גדול בתהליך, מדובר בציון דרך משמעותי: "התחלנו להתכונן לזה לפני כשנה, והיינו בדיונים קדחתניים על איך אנחנו מביאים את זה לידי ביצוע. החל מאוגוסט האחרון, אנחנו מחלקים לכלל המשרתות ומאפשרים להן לנוע במדים האלה".

 

"אנחנו מנסים להעביר שינויים שהם לא פחות ממהפכה. אנחנו מתכננים להוביל שינוי בבגדי העבודה לאנשי קבע", הוא משתף במבט לעתיד, "הדברים האלה יעשו את ההבדל ויביאו לשיפור משמעותי בחווית משרתי צה"ל בחובה, קבע ומילואים".

במשך שנים גובשה בסבלנות ובדייקנות תוכנית "עד קצה המימד" המהפכנית ששואפת להביא לשינוי כולל בחיל הקשר והתקשוב. והשנה נרשמו בה רגעי שיא. 

"שדה הקרב הדיגיטלי משתנה כל הזמן, ואנחנו צריכים להתאים את החיל למה שנדרש מאיתנו", מסביר רע"ן תוה"ד, סא"ל עידן חרירי, שענפו הוביל את כתיבת התפיסה והטמעתה בקרב יחידות החיל.

 

מאז יצאה לפועל התוכנית השנה היא צברה הספק נרחב - קורסים רבים נפתחו, ביניהם שולטי ספקטרום, קורס BI ותוכנית 'קדמא'. לצד זאת, נוספו כלי עזר דיגיטליים חדשים לשטח, כמו מערכות בקרה מתקדמות וטאבלטים.

 

"התוכנית שמה דגש על כל מה שצריך בשביל לקיים לחימה רב מימדית מבוססת דיגיטל", מסביר סא"ל חרירי, "אנחנו עוסקים במיצוי המידע המבצעי לכדי קבלת החלטות טובה יותר בקרב המפקדים. השאיפה שלנו היא להבין ברמה המיטבית את יכולות האויב שלנו, אל מול יכולתינו בממד זה - ומה המשמעות המבצעית לכל תרחיש". 

 

"כאשר אנחנו מגיעים לקצה המבצעי, למשל לתא השליטה הספקטראלי באוגדה 91, או לאוגדת עזה - אנחנו נחשפים למיצוי המידע הקיים, ורואים את יכולותיהם הגבוהות בשליטה בממד הספקטרום והבנת ערכו המבצעי - אנו נפעמים מיכולות אנשינו ומרגישים סיפוק אדיר מהעשייה בשנה החולפת", מסכם סא"ל חרירי בגאווה.

עם כניסת אלוף תמיר ידעי לתפקיד מפקד זרוע היבשה, הוא שם לעצמו למטרה מרכזית - לחזק את שדרת הפיקוד ביבשה ולבסס את עתודת הפיקוד לתפקידים בכירים בעתיד. לכן ביקש להפוך את 'ארז' מרעיון כללי לתוכנית. 

לשם כך גובש צוות משימה, שהפך ברבות הזמן למנהלת תוכנית ארז, שלמעלה משנה בנה ופיתח את התוכנית הייחודית על כל מרכיביה (איתור ומיון, הכנה לתוכנית, הכשרה צבאית, הכשרה אקדמית לתואר ראשון וכו') בתיאום ושיתוף הדוק עם מטה הזרוע וחילות היבשה. 

 

"מסלול השירות בתוכנית הוא ייחודי ומגוון וכולל למעלה מ-3 שנים של הכשרה ועוד 4 שנות התחייבות לשירות בקבע בתפקידי מ"מ ומ"פ בכל יחידות היבשה", מסביר אל"ם (מיל') עידן גלילי, סגן ראש תוכנית 'ארז'. 

 

לאחר השקת התוכנית החדשה באוקטובר 2022 החל תהליך איתור ומיון המועמדים. מתוך כ-3,000 בני נוער שנמצאו כבעלי התאמה בסיסית גבוהה לפיקוד קרבי, נבחרו בתום תהליך מיון ארוך בן 8 שלבים - 70 חניכים מטובי הנוער הישראלי, שיפתחו בקרוב את המחזור הראשון של התוכנית. 

 

"הייתי שותף לגרעין ההקמה הראשוני, שהלך והתפתח מרעיון בסיסי לתוכנית של ממש", משתף אל"ם (מיל') גלילי, "התהליך החדשני דרש חזון, חשיבה יצירתית ושבירה של לא מעט פרדיגמות, והדרך הייתה רצופת אתגרים". 

 

"כל השינויים לא היו יכולים לצאת לפועל ללא תמיכתם הצמודה של השותפים הרבים במטה הזרוע, בפיקוד ההכשרות והאימונים ובמטה הכללי. כיום יש לתוכנית שגרירים רבים, שכולם רתומים ורוצים בהצלחתה", מכריז אל"ם (מיל') גלילי.

 

"המציאות המשתנה מחייבת אותנו להתאים את הפעולות שלנו למאפייני הדור ולצרכים של שדה הקרב, שהופכים ונהיים מורכבים יותר ויותר מידי שנה", הוא אומר.

 

"התוכנית נועדה להוות מוקד משיכה לטובי הנוער הישראלי, אשר לא היו מגיעים בהכרח למסלול הפיקוד, להכשיר ולפתח אותם בצורה הטובה ביותר לאתגרים שעמם צפויים להתמודד מפקדי היבשה בשנים הבאות ולהוביל אותם במסלול בטוח וייחודי לתפקידי המ"פ - ובהמשך גם לפיקוד בכיר".

 

"חניכי המחזור הראשון של התוכנית מתגייסים באופן סמלי ביום הראשון של שנת תשפ"ד", מסכם אל"ם (מיל') גלילי, "אני מצפה מהם לקחת פיקוד, להוביל ולהיות ראשונים בכל. אני סומך עליהם ועל סגל המפקדים שלהם שידעו 'לסלול' את דרך ארז ולהטביע חותם לדורות הבאים".

"האויב משתכלל, ואנחנו נדרשים להיות צעד אחד לפניו", מסביר מפקד 'פנתר', סא"ל אביב אוחנה, את הרציונל מאחורי הגדוד שהוקם ממש השנה. ואומנם הוא פועל רק מספר חודשים, אבל כפי שמעיד המג"ד, "כבר יש שינוי אדיר במספר המסתננים לשטח מדינת ישראל".

במבצע "שובר גלים" שהחל לפני כשנה וחצי, הוקפצו כוחות מילואים רבים לתעסוקה מבצעית ממושכת בגזרת איו"ש. בשל כך, נפלה בצה"ל ההבנה שנדרש לפעול אחרת, ושיש צורך להקים גדוד סדיר בגדרת התפר באיו"ש - גדוד שיתמחה בהגנתו. למעשה, הקמת פנתר מדגישה את יכולתו של צה"ל להתאים את עצמו באופן יעיל ומהיר לדרישות המבצעיות. 

 

"המשימה הוטלה עליי בעודי בקורס פו"ם (פיקוד ומטה), כלומר עוד טרם סיימתי את קורס המג"דים כבר התחלתי במלאכת ההרכבה של הגדוד החדש", מספר סא"ל אוחנה, "התחלנו לחפש קצינים טובים שיחד איתנו יהיו חלק מדפי ההיסטוריה של צה"ל, ובנינו זהות ללוחם ולוחמת בגדוד פנתר".

 

"זו מלאכה מורכבת ומאתגרת", הוא משתף, "היא מביאה עימה אתגרים פיזיים ומנטליים, אבל הבאנו את הגדוד לדרך נכונה".

 

ולכבוד השנה החדשה מסכם המג"ד בברכה: "אני מאחל לנו כגדוד שנעמוד במשימתנו בנחישות והתמדה, מתוך תחושת שליחות. ולחיילים והחיילות שלי אני מאחל שערכי הממלכתיות וטוהר הנשק יהיו תמיד לנגד עיניהם".

 

לפני כשנה וחצי יצאה לדרך "מהפכה במטבח" - התוכנית שנועדה לשפר את המענה התזונתי וחווית השירות של החיילים והחיילות. עד כה נעשו שינויים משמעותיים, שמשפיעים על כלל צה"ל - מהמפקדים ועד החיילים בקצה.

 

"בשינוי הזה לוקחים חלק שותפים רבים - וכולם עבדו יום ולילה כדי לשפר את מענה ההזנה עבור חיילי צה"ל בקצה", אמר סא״ל אבי שאול, ר׳ מנהל ההזנה בחיל הלוגיסטיקה שבאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה.

 

בעבר, כל תחום שנוגע למזון בצה"ל נוהל על ידי גוף שונה. על מנת ליצור פיקוד אחיד, הוחלט על הקמת תפקיד "מנהל ההזנה", אשר יפקח על התחום מהתשתיות ועד כוח האדם.

 

"סיפקנו מענה תזונתי נוסף בכל יחידות ההכשרה בצה״ל, הגדלנו את כמויות האוכל הנדרשות במוצבים פלוגתיים, הבאנו מעטפת תזונתית מלאה עבור כלל האוכלוסיות המגוונות (צליאקים, צמחונים וטבעונים) ושיפרנו את חווית הסועד שאינה כרוכה במזון עצמו".