מה הקשר בין נרקיס וברוש למוצבי צה"ל בגבול לבנון?

ב-1981, כתב נתן זך את השיר "כי האדם הוא עץ השדה" - מילות השיר הפכו לנכס צאן ברזל בזמר העברי, והן מוזכרות פעמים רבות בהקשר לט"ו בשבט, המתקיים היום. 

הביטוי, שמקורו בספר דברים, והדרך בה הוא משתקף דרך השיר, מייצר אנלוגיה בין העץ לאדם הנטוע באדמתו. החג מבטא את הקשר בין האדם לקרקע, לארץ ומאפשר לנו לעצור ולהתבונן בטבע.

בצה"ל, כמו ברחבי הארץ, חיילים מציינים את החג בנטיעת עצים, מהצפון עד הדרום. אנחנו, ברוח הנטיעות, גילינו עוד הקשר מיוחד בין הצבא לטבע - שמותיהם של המוצבים בגזרה הצפונית.

המוצבים הגובלים בלבנון, במיוחד אלו הפרוסים ברחבי החטיבה המרחבית 769, קרויים כאמור על שמות צמחים, ואף מסודרים לפי האלף בית - מצפון-מזרח לדרום-מערב. החל ממשולש הגבולות, כלומר מוצב "אסטרא", שעל החרמון, אחריו "בלוט", "גלדיולה", "דליה", "הדס", "זיוונית" שעל הר דב, וכך הלאה. היום חסר מוצב באות ו', בעבר היה כזה - בשם "ורד". הוא ננטש בנסיגה מרצועת הביטחון ולא הוקם מחדש.

חלק מהמוצבים עדיין פעילים,לדוגמה "תורמוס" או "גלדיולה", הקרוי על שם הפרח הנפוץ ממשפחת האירוסיים. מוצבים אחרים, כמו לדוגמה הדס, הקרוי על שם הצמח מארבעת המינים, אינם מאוישים כיום.

נכון, שמם הצמחי של חלק מהמוצבים לא בהכרח עונה על חוקיות מסוימת, ולמעשה מהווה רק קוד צבאי פשוט, כך שאין קשר כלל בין הצמח לאקלים או לסביבת המוצב. למרות זאת, ישנם כמה שמשמעות הצמח קשורה למוצב - ועליהם, כמובן, נדבר היום.

מוצב נרקיס ממוקם על השפיץ של אצבע הגליל בסמוך למטולה, היישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל, ובמרחק חמישה קילומטרים בלבד מהמוצב המיתולוגי - בופור. בדומה למטולה, "נרקיס" מוקף בגבול עם לבנון, מה שמאפשר להשקיף בקלות מתוך המוצב אל שטח המדינה השכנה.

פרח הנרקיס הוא צמח נפוץ ממשפחת הגאופיטים - פורח מתחילת נובמבר עד פברואר, בשטחים סלעיים בהרים, באזורים לחים ובביצות וכמו כן גם באזור המוצב. הנרקיס צומח בזווית של 90 מעלות ביחס לגבעול הפריחה, כלומר הזויית המקיפה עומדת על 270 מעלות. כמו אופי גדילת הפרח, המוצב מוקף ב-270 מעלות בגבול לבנון - ולכן שמו כשם הפרח הידוע.

גם בגבול סוריה ישנם מוצבים הקרויים על שמות פרחים, כמו מוצב אסטרא, שממוקם על החרמון בנקודת המפגש של גבולות סוריה, לבנון וישראל. המוצב קרוי על שם פרח האסטר, שכלל העלים המכסים אותו בנויים בצורת משולש. ישנה סברה שהדבר קשור למשולש אבן הגבולות - אך הדבר אינו ודאי.

מחנה נוסף, ערער, ממוקם בגזרת החרמון - כחמש דקות נסיעה מאתר המבקרים. בעבר, לפני שחטיבת החרמון (810) נסגרה והוכפפה לאוגדה 210, היה המוצב לבסיס האם של החטיבה. הערער הוא עץ ממשפחת הברושיים, שרק חלק קטן מזניו גדלים בארץ; אלו שכן, גדלים אך ורק באזור החרמון - ובאופן בלתי נמנע, אלא מה, בסביבת המוצב בלבד.

אז בפעם הבאה שאתם מטיילים בצפון, או נוסעים בראשון בבוקר לבסיס, נסו למצוא את המשמעות שמאחורי המקומות בהם אתם נמצאים - אולי תגלו משהו חדש.

חג שמח ממערכת את"צ :)