במרכז הציוד קיימת מתפרה וסנדלריה היושבת במחנה תל השומר. יש לקבל טופס ייעודי מנגד הלוגיסטיקה של היחידה ולאחר מכן להגיע למדידות כדי שנוכל להעניק לכל חייל את המענה המתאים והנוח ביותר.
למה זה קורה? מתי יש התרעה? ואיך להתגונן?
06.02.23
0
רעידת אדמה הורגשה במגניטודה 7.7 בטורקיה.
בשל כך, בפיקוד העורף מרעננים את ההנחיות להתנהגות נכונה בזמן רעידת אדמה ומזכירים כי ניתן לקבל התרעה לרעידת אדמה ביישומון פיקוד העורף ובצופרים.
בעת קבלת התרעה על רעידת אדמה או כאשר מבחינים בסימנים של רעידת אדמה, יש לפעול על פי ההנחיות הבאות:
יש לעצור את הרכב בצד הדרך ולחכות בתוכו עד שרעידת האדמה תיפסק. יש להימנע מעצירה מתחת לגשר או על מחלף.
אם ניתן, יש לצאת לשטח פתוח. אם לא ניתן לצאת מהמבנה תוך שניות ספורות, יש להיכנס לממ"ד ולהשאיר את הדלת והחלונות פתוחים, או לצאת לחדר המדרגות ולהמשיך לרדת עד ליציאה מהמבנה. רק אם לא ניתן לפעול כך, יש לשבת בפינה פנימית של החדר או תחת רהיט כבד ולהגן על הראש באמצעות הידיים.
השוהים בחוץ - יש להישאר בשטח הפתוח ולהתרחק ממבנים, מעצים, מכבלי חשמל ומפריטים שעלולים ליפול ולסכן אתכם.
יש להתרחק מחוף הים קילומטר אחד לפחות מחשש שיגיע צונאמי ויציף את החוף. אם לא ניתן לעזוב את אזור החוף, יש לעלות לקומה רביעית ומעלה של בניין קרוב.
התרעה על רעידת אדמה מופעלת בישראל ממגניטודה של 4.5, שיש לה פוטנציאל להיות משמעותית ואף לגרום לנזק.
רעידת האדמה שהורגשה בישראל הייתה במגניטודה נמוכה מ-4.5 ולכן המערכת לא התריעה על כך.
כדור הארץ עטוף בשכבה שנקראת קרום כדור הארץ ושעליה נמצאים הנופים המוכרים לנו - יבשות, אוקיינוסים, הרים, עמקים וכל מה שבני האדם בנו עליהם. קרום כדור הארץ הוא שכבה דקה יחסית, שהעובי שלה נע בין 5 ל-70 ק"מ, מתוך קרוב ל-6,400 ק"מ רדיוס כדור הארץ.
שכבת הקרום אינה עשויה מקשה אחת והיא מכסה לוחות עצומים הנקראים "לוחות טקטוניים". הלוחות אינם זהים זה לזה בגודלם, חלקם לוחות ענק הכוללים חלקי אוקיאנוסים ויבשות, ואחרים קטנים יחסית. כלומר, הלוחות והיבשות אינם חופפים אלו לאלו. כך למשל אירופה ואסיה הן שתי יבשות נפרדות, אך שתיהן ממוקמות על גבי לוח טקטוני אחד.
בגבולות המגע שבין הלוחות יש העתקים ארוכים ועמוקים ובקעים המכונים "רכסים אוקיאניים" המפרידים ביניהם. רעידות האדמה החזקות ביותר בכדור הארץ מתרחשות לאורך גבולות הלוחות הללו. עם זאת, גם על הלוחות עצמם מתרחשות רעידות אדמה לאורך קווי חולשה רבים, המכונים "העתקים".
מתחת לקרום כדור הארץ (כלומר מתחת ל"לוחות הטקטוניים") נמצא חומר סלעי במצב צבירה צמיג מאוד, בשל הטמפרטורות הגבוהות והלחצים הגבוהים הקיימים בעומק זה. חומר זה נמצא בתנועה איטית מתמדת ומפעיל על הקרום כוח דחיפה חזק. כאשר הכוח הזה גובר על כוח החיכוך שבין גופי סלע המרכיבים את הקרום, חלה שבירה ותזוזה של הסלעים לאורך ההעתקים. התזוזה הזאת מלווה בשחרור של אנרגיה ומרעידה את פני האדמה, וכך למעשה מורגשת רעידת אדמה. הנקודה שבה החלה התנועה היחסית מכונה "מוקד רעידת האדמה".
במהלך ולאחר רעידת אדמה חזקה צפויה להשתחרר האנרגיה שהצטברה עד לאירוע רעידת האדמה. שחרור האנרגיה הוא הליך מתמשך שבא לידי ביטוי גם ברעידות משנה רבות, המתרחשות מיד לאחר רעידת האדמה, אך גם בימים ואפילו בחודשים שלאחריה. גם רעידות המשנה יכולות לגרום להתמוטטות מבנים, בעיקר אלה שנחלשו ברעידת האדמה הראשונה.
