החיילות שאולי טוראיות בצבא - אבל אלופות ברחבה

כולנו צפינו בהן בשבת האחרונה בכליון עיניים קופצות, מתגלגלות, משליכות כדורים לאוויר, זוכות במדליות הכסף הנחשקות ונכנסות לספר ההיסטוריה של הספורט הישראלי. מה שאולי לא ידעתם, זה שכשדיאנה, אופיר ורומי לא לובשות את בגדי הגוף הנוצצים, הן עולות על מדים ומשרתות בצה"ל.

טוראי דיאנה וטוראי אופיר אף משרתות יחד, במדור דלק באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. המפקד שלהן, ע"צ אילן, מספר שהן מבצעות את תפקידן על הצד הטוב ביותר, "הן קיבלו משימה חשובה בתחילת המלחמה. לדעתי", המשיך בחיוך, "ההישגים שלהן לא פחות טובים מאלה של האולימפיאדה".

למרות ההישג האולימפי, חלקן למעשה הגיעו להתעמלות אומנותית די במקרה. "אחותי בכלל התחילה להתאמן לפניי", סמל רומי פריצקי מספרת, "וכשהייתי באה לאסוף אותה, הסתכלתי מהצד והתאהבתי בספורט מיד".

כשהגיע הרגע להתגייס לשירות בצה"ל, הן התייצבו אחת-אחת בלשכת הגיוס, כחובתן. "היה לי מאוד חשוב להגיע לצבא" אופיר מצהירה, "זה משהו שתמיד רציתי לעשות". סמל רומי התגייסה לפניהן לחיל האוויר, ומצטרפת לשיחה: "מרגש אותי לדעת שגם כשאני לא על מדים, אני מרימה את הדגל ומייצגת את המדינה מול כל העולם".

אין ספק שאינספור שעות האימונים הקשים עוזרות להן לא פחות גם כחיילות, בין אם בזכות חדירות המטרה אותה למדו מגיל צעיר, או הנימוסים עליהם הן מקפידות. "אני לא אשכח את הטירונות בחיים" צוחקת רומי, "אבל בכל זאת, אני חייבת להודות שהמשמעת באולם ההתעמלות קשוחה יותר".

כמו שהספורט טרם לשירות הצבאי שלהן, כך גם השירות לחיים האישיים שלהן, הן מעידות: "אנחנו רגילות מאוד לשגרה מסוימת, רפטטיבית כמעט. להגיע למקום חדש זה בהחלט מרענן. הכרנו הרבה אנשים איכותיים ולמדנו מהם הרבה".

כששאלנו למי הן התגעגעו מהבסיס, רומי ענתה מיד ללא היסוס: "למפקד שלי, הוא עוזר לי בכל דבר. בלעדיו לא הייתי מצליחה לשלב את שני העולמות".