מה השמן שמניע כל צוות? פרויקט מיוחד לחנוכה

צוות דבורה 840, פלגה 916

בין הגלים בנמל הצבאי בבסיס אשדוד, עוגנת ספינת בט"ש מדגם דבורה. מהצד, קשה לדמיין שבתוכה חיים יותר מ-10 אנשי צוות. כשמסתכלים עליהם מהמזח, נדמה כי הם זזים בתיאום מושלם. בחיוכים רחבים הם צועקים הוראות זה לזה - זה צוות דבורה 840.

וכמו כל צוות שחי יחד 24\7, הם חולקים המון חוויות משותפות. "יש לנו מלא מסורות וזכרונות יחד", מספר סמ"ר ישראל, לוחם בצוות, "אחד הזכרונות הכי משמעותיים שלי מתחילת המלחמה הוא עם ברמלין, חבר מהצוות".

"היינו במשימה בים,  ועמדנו בשמירה על הגשר של הדבורה. זה היה ב-12 בלילה, בחורף, היו גלים בגובה של שני מטרים בערך, וירד מלא גשם, ממש קפאנו מקור", הוא מתאר, "אני זוכר שהסתכלנו אחד על השני, עייפים וקפואים, ואז במקום להתבאס ולעמוד בשקט, הוא תפס אותי בכתפיים ופשוט התחלנו לשיר. ככה בערך ארבע חמש שעות עד שנגמרה השמירה, עמדנו בגשם מול הגלים ושרנו ביחד".

צוות בקורס מ"כים, חטיבת החילוץ וההדרכה

באתרי ההרס של חטיבת החילוץ ברמלה, מתאמנים באינטנסיביות מ"כים בהכשרה של חטיבת החילוץ וההדרכה. במשך מספר חודשים הם עוברים מסלול בו ילמדו לעומק לחלץ, להילחם ובעיקר לפקד. "עשיתי בשירות דברים שבחיים לא חשבתי שאצליח לעשות, והכול בזכות האנשים שאיתי", אומרת רב"ט סהר לוי, לוחמת בצוות.

"בשבוע שדאות לדוגמה, היינו צריכים לזחול במעלה הר בלילה, ובכל פעם שהגענו לפסגה, ירדנו מטה ולאחר מכן עלינו שוב מהתחתית", היא מספרת, "וממש רואים אנשים שבמקום הכי קשה, עוצרים, ובמקום להמשיך, חוזרים אחורה ומרימים את מי שקשה לו". 

"בסוף זו המשמעות של צוות", ממשיכה אותה רב"ט נגה אורנן, "להגיע למעלה לבד, זה כמו לא להגיע בכלל. המטרה היא לסיים יחד, ולתמוך אחד בשני בדרך לפסגה".

צוות אלוני, חטיבה 14

כבר יותר מ-260 ימים שצוות אלוני משרתים יחד, ועדיין, גם בסבב המילואים השלישי, לא נמאס להם אחד מהשני. סרן (במיל') גל מסביר בחיוך: "אני תמיד אומר שחודש בטנק הוא כמו עשרים שנה באזרחות".

הם מכירים זה את זה נהדר, ונהיו חברי נפש. "בסוף לכולנו יש מטרה חשובה ומשותפת", אומר רס"ר (במיל') אור, "אנחנו מגיעים ממקומות שונים מאוד ובכל זאת, לא משנה מה הדעות שלך, להגן על המדינה ולפעול למען החזרת החטופים שלנו זה מעל הכול בשבילנו, והידיעה הזאת מאוד מגבשת אותנו".

"אנחנו רוצים להודות לעורף, לתושבים המדהימים כאן בעוטף שדואגים לנו לתרומות ומחזקים אותנו מאוד", משתף סרן (במיל') גל, "ובמיוחד, למשפחות האהובות שלנו שתומכות בנו מרחוק - לא היינו יכולים לעשות זאת בלעדיכם". 

צוות כיפת ברזל, לוחמי ולוחמות הגנ"א

לוחמי הגנ"א לא מכירים את המילה "לבד" - הם ישנים יחד, קמים יחד, אוכלים יחד, מחמשים יחד ובעיקר, שומרים על שמי ישראל יחד.

"התפקיד שלנו ממש בנוי סביב עבודת צוות", מעידה רב"ט שילת, לוחמת הגנ"א בפלגה, "למשל כשהיינו באתר כיפת ברזל בצפון, אחרי מטח יירוטים ארוך, חימשנו מחדש את המשגר. אנחנו יודעים שבלעדינו, אזור שלם בארץ יישאר חשוף לפגיעות, לכן התהליך צריך לקרות בצורה הכי יעילה ומהירה. בשביל זה אנחנו צריכים לסמוך אחד על השני במאה אחוז". 

"וזה ככה גם בכל אספקט אחר בשירות שלנו", מוסיפה רב"ט יובל, גם היא לוחמת בפלגה, "בארוחות, שמירות ואפילו בחדרים אנחנו עושים הכול יחד. אף אחד לא נשאר לבד, ואנחנו מוודאים שלכולם יש מקום".

צוות דהן מגדוד 931, חטיבת נח"ל

למרות שהם התגייסו לפני פחות משנה, צוות דהן הספיקו לעבור המון יחד - מההכשרה ועד הלחימה ברפיח, הם הפכו בלתי נפרדים. "המחלקה היא המשפחה השנייה שלי", משתף סמל אקלילו, "אני סומך כאן על כל אחד ב-100%".

"ברצועה, הייתה לנו היתקלות עם 5 מחבלים וכמובן שחיפינו אחד על השני", הוא ממשיך, "גם אם אני מפחד, אני יודע שהם שם לידי שומרים עליי. ברגע שיש משימה - כולנו מתמקדים בה ושמים הכול מאחור. אף אחד אחר לא יוכל להבין את הדברים שאנחנו עוברים - זה מה שמחבר בינינו".