הענף מאחורי אחד ה'חימושים' הכי אפקטיביים בשטח - הסל"ץ

כשסל"ץ (סלולר צבאי) חדש מגיע לצבא, הוא 'ערום' לגמרי - בלי שירותים בסיסיים כמו יומן, אנשי קשר, או אפילו חנות אפליקציות. הסיבה, כמובן, אבטחתית: זו סביבה סטרילית לחלוטין, ואי אפשר שקוד חיצוני ירוץ בה בלי אישור. 

אבל בין זה לבין מכשיר שיכול לספק תמונת מצב מבצעית או שיחה מצילת חיים, יש כמה תחנות. המרכזית ביותר מביניהן היא כנראה ענף ניידות ביחידת 'מעוף'.

אומנם לא מדובר במקום היחיד בצבא שמפתח אפליקציות לשימוש צה"לי, אבל פה נמצאת ה'מפקדה הראשית': המקום בו התשתיות הבסיסיות ביותר מונחות במקומן, וכלל המכשירים הסלולריים מנוהלים בזמן אמת. עבור המפתחים והמפתחות האלו, שחלקם כלל לא הגיעו מרקע בתחום - שום פונקציה שאתם רגילים לפתוח במסך לא מובנת מאליה, הכול מתוכנת מ-0.

"יש שני סוגים של מכשירים סלולריים מוצפנים שאנחנו עובדים איתם", מציגה סרן ס', tech lead בענף ניידות במעוף, "האחד מותאם לשטח מבחינה פיזית, ומיועד לדרג הטקטי. ואילו השני המשמש בעיקר את הדרג הניהולי".

וכמו שיש 2 סוגי טלפונים, יש גם 2 שיטות פיתוח מרכזיות לאפליקציות שיהפכו את גושי המתכת לכלי מבצעי פונקציונלי. "גישה אחת היא לפתח אפליקציית 'נייטיב', שמשתמשת ביכולות מתקדמות יותר של מערכת ההפעלה", היא מסבירה, "הפתרון הזה מאפשר התייחסויות למקרים ספציפיים ומתקדמים, ומוצר שמתנהג ממש כמו כאלו בבתי פיתוח מחוץ לצבא".

"האפשרות השנייה, היא להמיר אתר קיים לגרסת נייד, כמו שעשו במרחב האזרחי עם 'דו"ח 1' ו-'ZUZU'. זה דורש לא מעט התאמות, למשל בכל הקשור בהזדהות. בטלפון, שלא כמו מחשב, אף אחד לא יסרוק חוגר, וצריך לחשוב על פתרונות אבטחה אחרים". בסוף, טלפונים מגיעים למקומות בשטח שמחשבים לא חולמים עליהם, עם כל האתגרים הכרוכים בכך.

לאחרונה, ענף ניידות אירח כנס בן יומיים שהוקדש לפיתוחים ייעודיים לנייד. "בעצם ליווינו צוותים מצה"ל כולו - חיל האוויר, זרוע הים, אמ"ן, חט"ל, מצפן, שחר, ממר"ם, בדרך לבנות אפליקציות משלהם", היא מתארת, "הקבוצות הקימו או שיכללו את המערכות שלהם עם הכלים שלנו. בשלב הראשון הם השתמשו באפליקציה שקוראים לה Web2App, שממירה מערכות מותאמות מחשב לקובץ שפועל בסלולרי".

אחר כך, הם התנסו ב'אימולטור' שמכיל פתרון הזדהות, ובסימולטור נוסף המאפשר לראות איך הדברים נראים ומתנהגים כדי לבדוק שהכל חלק. שילוב המוחות מאזורים שונים ברחבי הצבא מעניין במיוחד כשמתחשבים בכך שעקרונית, אפליקציה של זרוע הים יכולה להתגלגל הלאה ולשמש גם ביבשה או באוויר - ולהפך. 

אפליקציות אחרות, ואולי מוכרות יותר, השתכללו לאורך המלחמה ובהתאם לצרכים שהתגלו בשטח. ביניהן ה'זיטיוב', מאגר הוידאו של הצבא, 'עמוד אש', המספקת תמונות מצב ונקודות ציון, הצ'אט המבצעי שמאפשר לנהל תקשורת ולשלוח תמונות משדה הקרב ו'מפית', שנותנת מענה בניהול אג"מי.

"אלו כלים שבסוף מקנים למפקד את היכולת רגע לאחוז תמונת מצב, להתקשר לצוות שלו, לסמן נ"צ במפה אווירית או להעביר ידיעה X או Y", מדגישה סרן ס', "והרבה פעמים, זה יתרון מטורף. יוצא לי להיתקל במשתמשים שמספרים: 'הייתי במיקום כזה וכזה מעבר לגבול, ודרך המסך סגרנו מעגל'".