היחידה שמטפלת בעבירות החמורות בצה"ל - פותחת את חדר החקירות לראשונה

חדר קטן, תאורה מעומעמת, חשוד וחוקר משני צידי השולחן. כשחושבים על חקירה פלילית, אלו כנראה הדברים הראשונים שקופצים לראש, אבל בפועל, הם רק קצה הקרחון. 

מתחתיו, מסתתר עולם שלם של ראיות ושיתופי פעולה מרחיקי לכת, בו לפעמים קצה חוט אחד הוא מה שחסר כדי לסכל ניסיון עבירה. ובמרכז כל אלו - הימל"ם (היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות), זו שחוקרת את העבירות החמורות והרגישות ביותר בצה"ל.

"היא בעצם ספינת הדגל של מצ"ח", פותחת סא"ל נ', רע"ן חקירות במצ"ח, "לכאן מגיעים התיקים המורכבים, כמו גניבה בהיקפים רחבים או חשודים שזוהו פועלים בכמה זירות בו-זמנית, אפילו באופן ארצי. הם נקלטים גם במערכים גלויים, וגם בכאלו סמויים. הגלויים פועלים בחדר החקירות, והסמויים, הם בצל הדברים, באיסוף ראיות ובכל מה שקודם לכך".

הימל"ם כולה, מתחלקת למספר יחידות שפועלות במקביל: "יש את מפלג הונאה, המתמקד בגניבת מזון, כספים, ניצול של המערכת הצבאית בעת חירום וכן הלאה. גם סוגיית ההברחות מטופלת בו. מפלג התשאול, לעומת זאת, עוסק בעבירות כמו סחר בסמים, נשקים או אמל"ח. וכמובן, יש גם את אנשי המודיעין, חקירות סייבר ובלשים, בסדיר ובקבע".

כל חקירה כזו דורשת עבודה דינמית שיכולה להימשך שבועות ולעיתים אף חודשים. ועבור סמל י', חוקר הונאה במצ"ח, כמעט ואין יום שדומה לקודמו. "אני יכול להתחיל את הבוקר בבית משפט, להוציא למשל צו למצלמות אבטחה בבית עסק", הוא מדגים, "ובהמשך, בכלל ללמוד את כל הצירים ברצועת עזה או לחבור למשטרת ישראל לחיפוש בבית של חשוד".

חלק משמעותי מהחוקרים בימל"ם הם חיילים בשירות סדיר, שמקבלים לידיהם תיקים מסובכים כבר בתחילת דרכם הצבאית. "את הכלים הפרקטיים מפתחים במסגרת ההכשרה שלנו שאורכה 12 שבועות", מציינת רע"ן החקירות, "במהלכם, הם רוכשים את הידע הבסיסי ולאחר מכן כל חייל מעמיק ומתמקצע בתחומו. גם בהמשך ולאורך השירות כולו, הם מרחיבים את היכולות, באמצעות הסמכות נוספות".

אפשר לחשוב שבתפקיד כמו זה, ניסיון עשיר הוא תנאי הכרחי, אבל כפי שסא"ל נ' מדגישה, לפעמים דווקא הגיל הצעיר הוא זה שבא לטובת החוקר: "כשהם ניגשים לשוחח עם בני גילם שביצעו עבירה, אפשר לראות יתרון על פני מישהו בכיר או ותיק. בסוף, יש צורך בהנגשת המסר ובהיכרות עם צורת החשיבה והעולם הפנימי והאישי של החשוד".

אותה היכרות, באה לידי ביטוי הרבה לפני שמגיעים לתוכן הדברים. "אני צריך לדעת להתאים את עצמי אל כל בן אדם שאני מתיישב מולו", מסביר סמל י', "יכול להיות שעם נחקר אחד עדיף לנסות להתחבר, ומול אחר כדאי להיות סמכותי, או לכעוס. הכול סובב סביב השאלה - איזו פרסונה תעזור לי להוציא את המידע שאני זקוק לו?"

לעיתים, ככל שהשיחה מתקדמת, נדרשת היכולת לחבר בין הדברים, לזהות דפוסים או למצוא מכנה משותף מתוך מה שנאמר - וגם ממה שדווקא לא: "המטרה שלי היא להבין את המניעים ואת מהלך ההתרחשויות, ולגבש תמונה מלאה ככל האפשר. אני חייב לשים לב לפרטים הקטנים, כל אחד מהם יכול להיות ההבדל בין פענוח חקירה לבין הכישלון שלה. אם הוא משקר למשל, חשוב להבחין בזה ולגלות מה האמת, גם אם היא אינה מוחלטת".

אלא שלצד התועלת הברורה, התפקיד מציף גם לא מעט אתגרים. "זו פעילות רגישה ומורכבת, שמצריכה, מן הסתם, שמירת סוד. בנוסף, הם נחשפים לאורך השירות לזירות עבירה ועדויות קשות, ולכן עולמות החוסן הם משמעותיים. המחויבות הזו גם נמדדת בזמן. כלומר, העבודה היא מסביב לשעון ומאוד אינטנסיבית", היא מתארת.

את כובד המשקל והחשיבות, סמל י' פגש מקרוב באחת החקירות המשמעותיות בהן השתתף: "הייתי בצוות שנשלח יחד עם השב"כ ומשטרת ישראל לעצור חשוד בגין הברחות לרצועה בזמן המלחמה. זה היה יום שאי אפשר לשכוח. חיכינו לשעת השי"ן, עד שנכנסנו. ומבחינתי, באותם רגעים, כל דקה שאני אחסוך, יכולה למנוע מנשק להגיע לאויב שלי".

התיק התנהל במשך כשלושה חודשים, במהלכם היה שיתוף פעולה בין-ארגוני מלא. "המפקדים ניהלו תקשורת רציפה, ממש איחדנו את המודיעין בינינו", הוא משחזר.

בשל אופי החקירות, חיילי היחידה פועלים מול שורה ארוכה של גופים, חלקם כאלה שבמבט ראשון כלל לא נראים קשורים לתחום הפלילי. "לצורך העניין, אם אנשים גונבים מזון מצה"ל ומוכרים אותו, אי אפשר לדעת באילו תנאים האוכל מוחזק", ממחישה הרע"נית את הממשק, "שם יכול להיות שנתחבר למשרד הבריאות. עבירות נוספות יכולות לערב למשל את רשות המיסים. כל גוף מספק את המומחיות שלו".

בשנים האחרונות, ומאז שהחלה המלחמה, מתמודדים בימל"ם עם תופעות חדשות וחריגות בהיקפן, ובראשן - עבירות ריגול ומסירת מידע לאויב. "אלו ללא ספק קיבלו תעדוף. הן התבססו בהתחלה על מידע שנמסר או אינדיקציה שעוררה חשד. בהתאם לכך, נאספו ראיות במישורים הסמויים, וברגע שהייתה לנו תשתית עובדתית - היחידה הגלויה נכנסה לתמונה", רע"ן החקירות מספרת.

לצד העיסוק בפשיעה החמורה, במהלך המלחמה ביצעה היחידה גם מספר משימות ייחודיות. "ביניהן", מעיד סא"ל ד', מפקד הימל"ם, "השתתפות במבצע 'חרבות זהב' יחד עם גורמי האכיפה המקבילים, במהלכו הוחרמו מארגוני הטרור כספים מזומנים ודיגיטליים, השתתפות במבצע לאיסוף ראיות במסגרת החקירה הפלילית של אירועי שבעה באוקטובר, שילוב במבצע קליטת החטופים, איתור הנעדרים ועוד".

תחום החקירות משתנה ככל שעובר הזמן, בעיקר בעקבות התפתחויות טכנולוגיות חדשות. "אנחנו משתמשים בהן לצורכי אכיפה", סא"ל נ' מפרטת, "אבל כמונו, כך גם הפושעים. קיימת התמודדות גם עם פשיעה מקוונת - ולכן אנחנו ממשיכים להתקדם ונחשפים לעולמות תוכן ולקווי חקירה חדשים כל הזמן".

'הצלחה', מבחינת היחידה, לא נמדדת רק בכמות המעצרים, אלא גם ביכולת למנוע את המקרה הבא: "בכל חקירה, המטרה היא לאפיין תופעה ולהפיק לקחים. למשל, זה מה שנעשה בנושא גניבות כלי נשק מתוך נשקיות. יצרנו מנגנוני בקרה ופיקוח, הצגנו תובנות לגורמים הרלוונטים, ובסופו של דבר הצלחנו לצמצם אותה".

הניסיון שנצבר במהלך השירות לא נשאר בין כותלי היחידה, ומעניק לחיילים ארגז כלים שילווה אותם גם הרבה אחרי השחרור. "מיומנויות היחסים הבין-אישיים שלי השתדרגו. למדתי לפתח שיחה בקלות, ואיך לגשת לבן אדם שאני לא מכיר", מודה סמל י', "גם ההתמודדות עם לחץ וריבוי משימות השתפרה. ודוגמאות נוספות הן הניסוח בכתב ובעל פה, סוגיית הקשב והריכוז ותחום העמידה מול קהל. את כל אלו בהחלט אקח איתי לחיים".

"הגאווה הכי גדולה שלי כמפקד", משתף מפקד הימל"ם, "היא לראות את משרתי היחידה מובילים חקירה בעלת רגישות ביטחונית או לאומית גבוהה - בנחישות, ברגישות ובמקצועיות, ומביאים לפענוח ולחקר האמת". 

בין כל התיקים, העבודה עד השעות הקטנות והמשימות הבלתי-נגמרות, סמל י' מצא גם את הסיבה שבגללה בחר בתפקיד מלכתחילה. "מה שתפס אותי, זה הרצון לעשות צדק", הוא מסכם, "לפעמים זה בדבר הכי קטן בעולם ולפעמים מגיעים עד לרמות של ערכיות צה"ל וביטחון המדינה כולה. אבל עצם העובדה שאני נאמן למוסר שלי, מאפשרת לי לשים בנחת כל יום את הראש על הכרית".