אבירי לב: הקמת מערך הצליחה ופעילותו במלחמת יום הכיפורים
במשך כשש שנים הקים חיל ההנדסה שלושה גדודי גישור וצליחה, קלט ופיתח אמצעים מגוונים ועשה בהם שימוש ראוי לשבח במבצע ”אבירי לב” – מבצע צליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. בתום המלחמה אוגדו גדודים אלה באגד הצליחה ויצרו מערך מקצועי ייחודי. לאחר ביסוס תהליך השלום עם מצריים ועם ירדן, התרחק צה“ל ממכשולי מים ובטל הצורך ביחידות ייעודיות אלה. בשפע הספרים שנכתבו על מלחמת יום הכיפורים זכו גדודי הצליחה לתאור, בעיקר בשעתם הגדולה, בה העבירו את כוחות צה”ל על פני תעלת סואץ, אולם קיבוץ כל שנכתב בנושא היה מתאר רק מקצת מן הפעילות של חיל ההנדסה ושותפיו למאמץ הקמת מערך הצליחה, ובהם המטה הכללי, מפקדת גייסות השריון והטכניון. תאור פעולות גדודי הצליחה במלחמת יום הכיפורים נעשה במידה רבה מנקודת מבטם האישית של הכותבים. במקרים מעטים נעשתה הצלבה של עדויות אישיות עם עדויות אחרות ועם מסמכים. מרבית הפרסומים הם ספורי מלחמה של המספרים ושל יחידותיהם. הם ממוקדים במלחמה ומקדישים תשומת לב מעטה לשנות בניית המערך. מחקר זה מוקדש כולו ליחידות הצליחה והוא נערך בגישה ביקורתית לגבי הקמתו והפעלתו של מערך הצליחה. עורך המחקר ד”ר (אל”ם בדימוס) ארנון גולן שרת במערך הצליחה בתפקידי מ”פ, סמג”ד, מג”ד (שני האחרונים במבצע ”אבירי-לב”) ומפקד אגד הצליחה.