ט"ו בשבט הוא היום המכונה במסורת היהודית כ"ראש השנה לאילנות".
יום זה מציין שנה חדשה עבור האילנות ויש לכך השלכות הלכתיות בנוגע לקיום מצוות הקשורות לפירות האילן (מצוות הפרשת תרומות ומעשרות).
עם היציאה לגלות וההתרחקות מארץ ישראל, ביקשו היהודים מכל קצות תבל לשמור על החיבור העמוק בינם לבין אדמת המולדת גם אם לא יכלו להיות עליה בגופם. כביטוי לאהבה והכמיהה לארץ, נהגו לאכול ביום זה פירות יבשים שהגיעו מארץ ישראל.
בעת התחדשות הישוב היהודי בארץ, הוסיפה התנועה הציונית את מנהג נטיעת שתילי העצים ביום זה. מנהג זה מבטא את עניינו של יום זה - הקשר והאהבה לארץ ואת המחויבות והמסירות למדינת ישראל, פיתוחה והפרחתה.
