ההתמודדות עם מגיפת הקורונה - תוצרי מרכז דדו

פורסם לראשונה באפריל 2020

מה ניתן ללמוד על התמודדות צבאות זרים עם משבר הקורונה? [1]

1. משחקני משנה לבעלי תפקיד מרכזי - ברחבי העולם, מארה"ב ועד לסינגפור ורוסיה, חלוקת הסמכות והאחריות הלאומית משתנה באופן המטיל בפועל משימות רבות יותר על לובשי המדים. בן, צבאות ממלאים תפקיד הולך וגדל בהתמודדות המדינתית עם המשבר לצד הגופים האזרחיים הנסמבים יותר ויותר על סיוע מצד הצבא לנוכח מגבלותיהם (משאבים, ניסיון בניהול משברים).

2. טשטוש החלוקה הקיימת בשגרה בין תחומים אזרחיים לצבאיים - המעורבות הצבאית הינה בכלל תחומי ההתמודדות המדינתית עם המשבר
(whole of government approach) - טיפול רפואי, ניטור מודיעיני לצרכים אפידמיולוגיים, אכיפת חוק וסדר (לרבות סגר ו'בידוד חברתית'), סיוע לאוכלוסיות מיוחדות, ייצור ושיטע של ציוד, טיהור מרחבים, רכש והשבת אזרחים מחו"ל ועוד. כך לדוגמא, באיטליה הצבא משתתף באכיפת מגבלות תנועה, בהודו הצבא מסייע בהשבת אזרחים מחו"ל ובווייטנאם הצבא עוסק בטיהור מרחבים ציבוריים.

3. היערכות לשלב הבא'. בחלק מהמדינות מזוהה היערכות של צבאות ל"עלות מדרגה" במעורבות לנוכח אפשרות התממשות של מנעד תרחישים- מהפרות סדר, דרך התפשטות רחבה ובלתי נשלטת של המגפה ועד להשתלבות במגזרים שונים בבלבלה לצורך המשך התפקוד המדינתי. ביטוי לכך ניתן למצוא, בין השאר, בבריטניה שם הצבא נערך לאפשרות שיידרש לסייע בשמירה על סדר הציבורי בתרחיש של התפרעויות רחבות ובסינגפור הצבא נערך לאיוש משרות חיוניות שמולאו עד למשבר על ידי עובדים זרים ו-ל'מצב חירום" הגם שבמדינות רבות לצבאות תפקיד מרכזי.

4. אסטרטגיה דומה, יישום שונה - מאפייני המעורבות בכל אחת מהמדינות משתנים בהתאם לנסיבות הייחודיות להן (בדגש לקצב התפשטות המגפה ומידת המסוגלות של הגופים האזרחיים) ולהקשר התרבותי, הפוליטי וההיסטורי שלה (למשל מורשת יחסי צבא-מדינה).

5. גדול יותר, מהר יותר, חזק יותר - במדינות רבות, צבאות מתגלים בארגוני החירום הלאומיים שבכוחם להעמיד מענה הולם לחלק מהאתגרים שנוצרו כתוצאה מהמשבר, בשל יכולותיהם הייחודיות בתחומי הארגון והביצוע והמשאבים הייחודיים העומדים לרשותם - מסה קריטית של יכולות בתחומי נ"א, טכנולוגיה, מודיעין, לוגיסטיקה ועוד. במסגרת זאת, במדינות כגון ארה"ב, ברבות ממדינות ממערב אירופה, בהודו, סין, קולומביה ופרו (ומדינות נוספות). ההתגייסות של הצבאות להקמת בתי חולים, הספקת כ"א וציוד רפואי הינה חיונית לצורך מניעת קריסת מערכות הבריאות הלאומיות.

6. גם וגם...וגם- בעוד שקיימת באמור מעורבות והסטת משאבים גוברת מצד הצבאות, מתקיימים מצדם מאמצים מקבילים של שמירה על הרציפות התפקודית ועל פעילות השגרה של הצבא, גם אם בהיקפים מצומצמים יותר.

7. לסיכום, המעורבות של צבאות ברחבי העולם בהתמודדות עם משבר הקורונה מצויה בימים אלה בעיצומו של תהליך שינוי על רקע צו החירום הלאומי במדינותיהם. עם התמשכות המשבר, צבאות ממלאים מספר גדל של תפקידים בעלי צביון אזרחי כחלק חיוני מיכולתן של מדינות לבלום את התפשטות המגפה, לצמצם את הפגיעה במרקם החיים האזרחי ולצורך שיקום הדרגתי ו/או בניית יבולת של תפקוד מדינתי מתמשך בשלב 'חיים בנוכחות'.

הערת שוליים: 

[1] דף הלמידה  נשען על  המחקר  השוטף אשר מבוצע  בנושא ב'מרכז דדו' בחטיבת תוה"ד, בחטיבת קש"ח ומחלקת מת"ת בזרוע יבשה ובמרכז המידע והידע הלאומי. מסקנות המסמך לקוחות מסקירה ראשונית של מקרי מבחן של 33 מדינות מצפון אמריקה, אירופה, אסיה ואמל"ט.