איך השתנה קורס מכונאים מוטסים מאז 23'? 2 אחים שיודעים

הרבה הכשרות וקורסים השתנו מתחילת המלחמה, עם דגש גדול על שבועות בשטח, תכנים שמותאמים למה שקורה בלחימה בעזה, לבנון ואפילו איראן. גם בקורס המכונאים המוסקים של מחזור 56, שהסתיים בשבוע שעבר, עיבו והעמיקו את הלמידה מתוך המציאות שלאחר 7 באוקטובר.

אחד משבעת הבוגרים הטריים, הוא סמ"ר ר', אחיו הצעיר של סרן מ', מכונאי מוסק שסיים את הכשרתו בסוף 2022. שניהם אומנם חולקים את אותו המקצוע וישרתו באותו התפקיד, אבל הקורס של כל אחד מהם - היה שונה לחלוטין.

"התגייסתי ב-2015 למערך הטכני של ה-F-35, ויצאתי לקצונה שם, אבל תמיד ידעתי שאני רוצה להיות מכונאי מוטס. בזמן שהייתי מפק"ץ בבה"ד 1 עשיתי את המיונים לתפקיד, ובאמת אחרי כמה זמן הודיעו לי שהתקבלתי", מספר סרן מ'. עבור אחיו הצעיר, הניצוץ נדלק כשהגיע לטקס סיום הקורס של מ', שם הבין ש"זה בדיוק מה שאני רוצה לעשות בצבא". 

ובאמת, בשבוע שעבר התפקידים התהפכו, והגיע תורו של האח הגדול לחזות בסמ"ר ר' מסיים את אותו המסלול שעבר בעצמו לפני 4 שנים - אבל במציאות אחרת. "ב-7 באוקטובר, כמה חודשים לאחר שסיימתי את הקורס, זינקתי עם הטייסת. זה היה הזינוק הראשון שלי, היינו כמעט 14 שעות ברצף באוויר, נחתנו רק כדי לתדלק והמשכנו. כל היום קיבלנו משימות וניסינו להציל כמה שיותר אנשים".

"כשסיימתי את ההכשרה, לא חשבנו שזה יהיה האירוע הראשון שנפגוש. ובאמת יש שינוי מנטלי מאוד משמעותי בין הקורסים של לפני אותה שבת ואחרי. אכן בעקבות הלחימה שהתנהלה במקביל לקורס של אחי", קובע סרן מ', "בזמני, מקרי הבוחן היו בעיקר מלבנון השנייה. היום, לעומת זאת, הם רואים את המדריכים שלהם מזנקים למסוק בזמן הקפצה - וזה משפיע".

עוד מהימים הראשונים של סמ"ר ר' על מדים, כשרק התגייס לטכני, היה רואה את המסוקים מזנקים למשימות כמה פעמים ביום. "כל תרגיל מקבל משמעות אחרת כששומעים על אירועים מזירות שונות שעסקו בתוכן הזה בדיוק. כשהיינו מתאמנים על פינוי פצוע, היו אומרים לנו: 'בעזה צריך להתחשב במשתנה הזה, בלבנון זה נראה ככה'. בדיעבד, אתה מבין שהכינו אותנו ליום שבו נזנק בעצמנו - פיזית, מנטלית ונפשית", מודה סמ"ר ר'.

החניכים הבינו שהם צפויים להתמודד עם מציאות מורכבת, זמן קצר לאחר סיום הקורס: "ראינו חברים ממחזורים בוגרים יותר מוקפצים בעצמם, ועם כל הלהט להצטרף אליהם, הסבירו לנו שחלקנו יכולים להיחשף למראות מורכבים, ולכן עברנו סדנאות חוסן מנטלי והכנות מקדימות".

ובסוף פברואר האחרון, עם תחילת 'שאגת הארי', הלו"ז של קורס המכונאים המוסקים השתנה מקצה לקצה. במשך חודשיים, החניכים השתלבו במשימות שסייעו לטייסת גם מעבר למסגרת הלימודית, בזמן שהמפקדים שלהם נקראו למבצעים ולפעילויות מסביב לשעון.

סמ"ר ר' מעיד איך הניסיון של המפקדים מהמבצע בא לידי ביטוי, מלבנון הישר אל כיתת הלימוד, ולגיחות הדרכה שעברו: "עברנו ל'מוד' מבצעי, והיינו לוקחים כל טיפ שלהם מאוד ברצינות. ובמקביל, הצטרפנו לגיחות העברה, והשתתפנו במשימות - מה שלא קרה בהכשרות קודמות". 

אחת החוויות שכנראה לא ישכח בזמן הקרוב, הייתה גיחת העברת אמל"ח שביצע יחד עם אחד מהמדריכים. "כשהתקשרו ואמרו שצריך אותי, קפצתי מיד", הוא נזכר, "כדי להקל על המכונאים שהיו מזנקים לפנות פצועים, אנחנו ביצענו משימות שגרתיות יותר. זו הייתה הגיחה המבצעית הראשונה שלי".

ובמקרה, באותו זמן בדיוק, גם סרן מ' היה באוויר - במשימה אחרת לחלוטין. "כשאחי עבר מעל ירושלים, אני הייתי בדרך צפונה. טסתי מעל הבית שלי, והבת שלי יצאה החוצה ועשתה שלום למסוק", מגולל סרן מ'.

"כשנחתנו והסתיימו המשימות, ישבנו שנינו לארוחת ערב עם כל המשפחה, וחשבתי לעצמי על המשמעות של התפקיד שלנו בתקופה הזו. עבור החייל בקצה אנחנו מעין רשת ביטחון, שאם חס וחלילה יקרה לו משהו אנחנו נדאג להביא אותו בשלום לבית החולים, כמה שיותר מהר. אז כשישבתי עם אחי, הבנתי כמה משמעותי להילחם ובמקביל להמשיך לחיות עם המשפחה שלך".