רחפן מעל מחבלים בבית קברות ואימוני רפואה ברצועה

עם תחילת 'שאגת הארי', קפצו הצנחנים לדרום לבנון, ונכנסו לסבב לחימה עצימה בבינת ג'בייל. מאז, הם הספיקו כבר גם לצלול עמוק למשימת ההגנה בקו הצהוב שברצועה. כך נראית הפעילות של החטיבה האדומה מעיני 3 קציני חמ"לים

09.08.26
איתמר לוי, מערכת את"צ

כבר יותר מ-3 חודשים שחטיבת הצנחנים במשימת הגנה והתקפה במרחב הקו הצהוב ברצועת עזה: וכשהלוחמים האדומים פועלים בשטח הצחיח בדרום, מלווים אותם, באמצעות הקדמית, המכלולים ואנשיהם. 

במודיעין, תמצאו בין היתר את סג"ם א', קצין איסוף מודיעין, ששובץ בחטיבה היישר לפעילות קרקעית בדרום לבנון, לאחר שירות ב'מורן': היחידה המיוחדת של התותחנים. "בסדיר התרגלתי להתעסק הרבה בסגירות מעגלים, ובלחימה ממוקדת וזריזה. גם כאן, הרגשתי את זה על סטרואידים - ומהר מאוד", הוא מעיד.

כיום, תפקידו להוות מעין 'גשר' בין מכלולי המטה, כמו האש והאג"ם, לבין יחידות הקצה בשטח: מה שמכונה איסוף אנכי ואופקי. לצד המאמץ הזה, הוא גם בונה בעצמו את תמונת המצב המודיעינית-איסופית, בהתבסס על המידע שהושג בשטח. את העבודה חולק סג"ם א' עם מספר מכלולים וקציניהם, בהם סגן ת', ע' קצין האג"ם של חטיבת הצנחנים. 

"רוב הפעילות שלנו בעזה היא יותר 'שוטפת': מבצעים ממוקדים בשטח, ולא פעילות ממושכת", היא מסבירה. אנשי המכלול שלה מתכננים את הפעילות החטיבתית קדימה, ומבצעים חקר מטרות ויעדים. כחלק מכך, הם מובילים בימים אלו גם הקמת מכשול לאורך הקו הצהוב.

לא רחוק ממנה, ממלאת את עמדת הקא"רית (קצינת ארגון רפואה) של החטיבה, סגן א'. היא מספרת לנו שמכלול הרפואה עליו פיקדה בא לידי ביטוי בימינו לא מעט, וגם בפעילות החטיבה בבינת ג'בייל שבלבנון: "היינו בכוננות תמידית שמשהו יקרה - בין אם מדובר בהקפצות מסוקים, כוחות פינוי רכובים או רגליים. התאמנו כל הזמן את אופן הפעולה שלנו ביחס למשימת הכוחות בשטח".

כדי להבין טוב יותר את שוני המשימה של הצנחנים בין לבנון לעזה, נחזור אחורה לפעילות שלהם בבינת ג'בייל. "ההבדל המשמעותי הראשון, הוא בכלל בתצורה שבה החמ"ל שלנו פועל", מנסה לפשט הקא"רית. "בלבנון כל התאים אוישו במלואם, והקדמית חולקה למכלולים נפרדים, עליהם ניצח המנל"ח (מנהל הלחימה). בכל רגע נתון היינו בכוננות לאירוע מתפרץ, תוך ניהול הלחימה באופן מלא, שהייתה ורסטילית ומשתנה שוב ושוב". 

אחד הגורמים המרכזיים במהלך הפעילות בגזרה הצפונית היה פלוגת התצפיות של החטיבה, שאחראית למעשה על איסוף המודיעין מהשטח - בעיקר בעזרת רחפנים, מולם היו חמ"ל המודיעין והאג"ם בתקשורת רציפה. 

"הם היו קופצים לאירועים מתפרצים או מלווים את הכוחות מלמעלה, ומבצעים מעקב עילי על המתרחש בקרקע", מעיד קצין האיסוף. "בעזרתם, ידענו להכווין את כוחות האש, ואת הכוחות האוויריים כמו מטוסי הקרב או והזיקים למוקד ההתרחשות - ולספק לה מענה. מרבית המודיעין בבינת ג'בייל הגיע מצוותי הרחפנים, ובזכותם היו לנו זיהויים מוצלחים, שהובילו גם לסגירות מעגל מהירות".

למשל, בתחילת הפעילות בלבנון, איתר צוות רחפנים מספר מחבלים בתנועה סמוך לכוחות החטיבה, באזור בית הקברות. "הם עקבו אחרי החשודים מלמעלה מספר שעות, וברגע הנכון, הכווינו זיק לנקודה - והוא השמיד שני איתורים. לאחר תקיפה נוספת של מטוס קרב, גם המחבלים חוסלו", הוא מציין.

משהשלימה את משימתה בלבנון, עברה החטיבה לתפוס קו בעזה, שכאמור, אופיו שונה בתכלית. "מדי שבוע, אנחנו יוצאים לסיורי גזרה או לתרגולים של הלוחמים והחמ"לים בפנים", מספרת סגן ת'. "ההיכרות עם השטח מתחילה בדברים הקטנים: לדעת איפה מחבלים עלולים לארוב לנו, וגם איך להכווין את הזיק לנקודה בקלות".

בנוסף, הם מנהלים תרגילי פתע לכוחות בתוך הרצועה. "בדרך כלל, אנחנו מתחילים עם שיעורים עיוניים בטיפול רפואי, וממשיכים לתרגול אר"ן, כולל פינוי פצועים לכלים שונים", מציינת הקא"רית. 

בתרגיל פתע אחר שקיימו השבוע ללוחמי הסיירת, הוקפץ החמ"ל, במה שדימה פשיטה של מחבלים על המוצב. "החשמל נפל והלוחמים היו צריכים להשתלט בחזרה על המתקן, וגם על מתקנים נוספים בסביבה - הם העלו דיווחים אלינו בזמן אמת, ואנחנו תפעלנו את הכול מרחוק", מגוללות סגן א' ו-ת'. 

לצד ההיכרות עם השטח החדש, נדרש גם שינוי תפיסתי במעבר הגזרה. "בסוף, אם בלבנון האיום מול העיניים והמשימה תמיד מתגלגלת, כאן היא נפרסת על גבי טווח זמן ארוך יותר, ולא תמיד בולטת ישירות", מסבירה הקא"רית.

שלושתם אומנם לא קצינים ותיקים, אבל במהלך החודשים האחרונים הם הספיקו ללוות את החטיבה בפעילות הקרקעית שלה בלבנון, כשהיא טיהרה את בינת ג'בייל מנוכחות חיזבאללה, ומאוחר יותר כשעברה לקו הצהוב בעזה.